כמוצא אחרון החליטו מתפללי בית הכנסת "שמרית אורית" של העדה האתיופית בכפר סבא לפנות לעיתון ירוק כדי לעזור להם לקדם את בניית בית הכנסת. מתוכן הדברים שהם כתבו מתגלה מסכת קשה של דחיה והתעמרות במתפללי הקהילה האתיופית על ידי תושבי כפר סבא ועכשיו על ידי גורמי השלטון שלא עוזרים להם למרות התחייבותם. החלטנו להביא לכם הקוראים את המכתב כלשונו "אנחנו עמותת "שמירת אורית" בכפר סבא עמותה שקמה לייצג את העדה האתיופית להקמת בית כנסת לעדה במרכז כ"ס. עמותה זאת קמה בשנת 1997 ומאז הקמתה פעלנו לקבל שטח ומקום לבנות בית כנסת. פנינו לעירייה והיא נתנה לנו מקלט ובמשך 5 שנים התפללנו בתוך המקלט ולאחר מכן ביקשנו שטח לבנייה על הקרקע, עיריית כ'"ס הסכימה לתת לנו שטח אדמה והתחילו לחפש ומצאו לנו מקום ברח' משה דיין והיו הרבה התנגדויות מצד הסביבה השכונתית. לאחר חיפוש נוסף ליד רח' הגליל וגם זה לא צלח היו הרבה התנגדויות וגם ניסיון נוסף ליד פארק כ"ס וגם שם היו התנגדויות.
באזור של רחוב הגליל מול רח' מבצע יונתן עבר בוועדה לאחר פירסום ויותר מאוחר באו התנגדויות והעירייה אחר-כך החליטה לתת מאין צריף ברח' תל חי 68, הסכמנו והיינו צריכים לעבור וועדה, בוועדה נדרשנו לפרסם 3 פעמים פירסום מקומי ופירסום ארצי. העמותה פירסמה ובפירסום לא היו התנגדויות מצד תושבים. וגם אחרי הפרסום היינו צריכים לעבור ועדה של מועצת העירייה שעברה. הצריף הזה לא היה בשימוש ולכל העירייה דרשה מאיתנו לקבל אישור ממהנדס, מצאנו מהנדס בהתנדבות שבדק את המקום ודרש בתיקונים ותקנו לאחר מכן נתן אישור לשימוש, זאת העברנו לעירייה.
הם תיכננו תוכנית לבניית בית כנסת שמירת אורית. הגשנו לעירייה והוצאנו היתר שלקח כ 5 שנים. קיבלנו היתר ונתקענו בכספים. הגשנו בקשה לכל מיני חברות כולל עיריית כפר סבא ולכל מיני תורמים, עד כה לא צלח. לפני כשנתיים וחצי העירייה השיגה סוג של תורם שלא בר לקראתנו, הוא דרש מאיתנו שבית הכנסת יקרא על שמו הפרטי, והרגשנו לא בנוח עם זאת. הוא רוצה לתרום את הכסף כ 400 אלף ש"ח וגם משרד הדתות עוד כ – 600 אלף והעירייה גם אותו הסכום במשא ומתן זה מה שהיה. הפריע לנו שהבית כנסת יקרא על שמו הפרטי של התורם זה מה שמנע. ולכן אנחנו ביקשנו בתוך העדה להשיג את הסכום הזה, והשגנו 400-500 אלף ש"ח. לפני כ-3 שנים התחלנו לבנות שלד של בית כנסת ובזמן שסיימנו את השלד פנינו לעירייה שידאגו להשלמת בית הכנסת ע"י משרד הדתות ומועצה דתית כפר סבא.
העירייה והמועצה הדתית לא מקדמים דבר בנושא הזה הם לא באים לקראתנו. בית הכנסת אמור להיות תרבותי מסורתי ומגבש בין התרבות של יהדות אתיופיה למנטליות הישראלית. גם מונע מצעירים לשוטט ברחוב עוזר לגבש במסגרת זו, מבוגרים וצעירים וזקנים. במקום הזה חשוב לעדה האתיופית ומרכזת לשילוב תרבות הישראלית. חשוב לנו, תעזרו לנו לסיים את הבנייה ותדברו בעדנו".
מעיריית כפר סבא נמסר: "מזה תקופה ארוכה מסייעת עיריית כפר סבא לתושבי העיר יוצאי אתיופיה בדרכים רבות ומגוונות להקמת בית כנסת, לאור בקשתם. יש להדגיש כי ככלל רשויות מקומיות אינן מתקצבות בניית בתי כנסת, אלא הדבר נעשה בתקצוב משרד הדתות ובאמצעות תרומות. יחד עם זאת, הקצתה העירייה קרקע ומבנה מתאים לבקשת התושבים מתוך רצון טוב. במקביל, פנתה העירייה למשרד הדתות בבקשה לתקצוב בניית המבנה, אך המשרד הממשלתי סירב לכך בטענה כי אינו עומד בקריטריונים לתקצוב. במקביל, חיברה העירייה את הקהילה עם תורם שהביע נכונות לממן את הקמת בית הכנסת, אך בשל חילוקי דעות בין הצדדים וסירוב להגיע לפשרה – גם אפשרות זו ירדה מהפרק. בית כנסת הנו מרכז דתי בעל חשיבות קהילתית רבה, נמשיך לפעול על מנת לסייע ככל הניתן לקהילה היקרה בהקמתו".
תגובת המועצה הדתית לפניית עמותת שמירת אורית: המועצה הדתית כפר סבא היא של כלל הציבור והעדות בעיר. אך אינה אחראית לבניית בתי כנסת. במקרה זה פעלה המועצה הדתית בשיתוף העיריה רבות למען מימון ותרומות עבור בית הכנסת שמירת אורית. זאת באמצעות קרן הצדקה של הנגיד פיצ׳וטו מברזיל. ותקציב מהמשרד לשירותי דת. את קרן הצדקה ניהל מר מתניהו אנגלמן עד כניסתו לתפקיד מבקר המדינה, שאז נאלץ לפרוש מניהול הקרן.
מר אנגלמן נעתר לפניית ראש המועצה הדתית ואף הגיע לכפר סבא לפגישה עם יו״ר המועצה הדתית יחד עם סגן וממלא מקום ראש העיר עו״ד איתן צנעני. פגישות נוספות התקיימו בנדון ואחת מהן בביתו הפרטי של מר אנגלמן. לצערנו, למרות הסיוע שלנו לעמותה הקרן חזרה בה מהרצון לתרומה. בעניין המשרד לשרותי דת הוגשה בקשה אך בשל העובדה כי לא היה תקציב מדינה במשך מספר שנים לא היה ניתן לקדם את היוזמה. המועצה הדתית מאחלת לעמותה הצלחה רבה במטרה החשובה: בניית בית הכנסת.