להאיר פנים
סיפר לי מישהו שעמד השבוע ברמזור, כשבין המכוניות עבר קבצן וניסה את מזלו בקיבוץ נדבות מהנהגים. החבר שלא היה לו כסף עליו, או שלא כל כך רצה לתת לו כסף מחשש מה הוא יעשה בכסף… פתח את החלון, חייך לאיש ושאל אותו לשלומו. הקבצן התרגש מאוד מהמחווה, ואמר לו שרוב האנשים לא טורחים אפילו להסתכל לכיוון שלו, ואילו החיוך והשאלה בשלומו היו שווים לו אפילו יותר מהכסף שהוא מקבל מידי פעם מאחד הנהגים.
*
אנו קוראים בפרשת השבוע את ברכת הכהנים, הברכה המיוחדת שמידי יום עומדים הכהנים בבתי הכנסת ומברכים את עם ישראל. בפסוק השני מבין השלושה, אנו קוראים את הברכה המיוחדת, בה הכהנים מברכים את עם ישראל: “יאר ה’ פניו אליך וִיחוּנֵךָ". מברכים את ישראל שיזכו למאור פנים מאת הבורא. הארת הפנים יוצקת משמעות למתנה. וכפי שפוסק הרמב"ם, על פי המדרש: "כל הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע, אפילו נתן לו אלף זהובים – איבד זכותו והפסידה, אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן על צרתו… ומדבר לו דברי תחנונים וניחומים… שאל העני ממך ואין בידך כלום לתן לו – פייסהו בדברים”.
כלומר, הארת פנים נותנת משמעות כל כך עמוקה למתנה שאדם נותן, עד שלעיתים היא מועילה גם ללא המתנה עצמה.
חכמינו ז”ל מתארים שיתכן מצב בו אדם מאכיל את אביו אוכל משובח ביותר, ובכל זאת נחשב לחוטא, ואילו חברו מעביד את אביו בעבודה קשה, ונחשב לצדיק. ומבארים זאת בכך שזה תלוי במצב הנפשי בו הדברים נעשים. מצד אחד, המאכיל את אביו אוכל משובח, אך עושה זאת בפנים זעופות, המשרות על האב קדרות וייסורי מצפון. לעומתו השני מעביד את אביו קשה, אך עושה זאת מחוסר ברירה וטורח בכל רגע לשמח את אביו ולהראות לו שזה מעשה מכורח המציאות ובעצם לטובת האב.
כשנתבונן שוב בפסוק נראה דבר מעניין: “יאר ה’ פניו אליך וִיחוּנֵךָ" – 'וִיחוּנֵךָ' פירושו של דבר – 'יתן לך חן', כלומר תמצא חן בעיני אחרים. כלומר הארת פנים לאדם גורמת לו למצוא חן בעיני אחרים! כמה אחריות יש לנו בידיים, לנסות וללכת בדרכיו של הבורא, ולעשות בעצמינו את מה שאנו מתפללים שיעשה לנו – להאיר פנים אחד לשני. בימים אלו בהם רבים מבני עמנו מתמודדים במצבים קשים ומורכבים, חשים פחד וחשש, הצורך במאור פנים, שליחת צ'ופר ומילה טובה גדל שבעתיים. ובזכות מאור הפנים ההדדי נזכה לפסגת ברכת הכהנים: '…וישם לך שלום'.
שבת שלום ובשורות טובות