האופטימיות השופעת, החיוניות המקרינה, המרץ הבלתי נדלה, ראיית החיים המפוכחת – אלה מנת חלקם של הזוג הזה יעל ויצחק בני ה 70, מגני צבי שבהוד השרון. בפגישה בביתם רחב הידיים הסובב 8 דונם של גידולי פירות וירקות אורגניים, מספרים הם איך זה לגדל עם רב שכזה, להשקיע, לטפח, להתמסר, לחנך, ולהגיע לבסוף להקמת שבט שתרומתו לעם ישראל ולמדינת ישראל אין כמותה לסיפוק וחשיבות.
מספרת יעל:
“נישאתי בגיל 18, ילדתי את בתי ונכנסתי לעול משפחה. עבדתי עם בעלי יצחק בחנות האלקטרוניקה ואיך שהוא הסתדרתי עם הזמן. כשילדתי את השני קצת נלחצתי ואז אמר לי דודי, בהלצה, שהפתרון ללחץ הוא להביא עוד ילד. והגיעה השלישית. ראינו כי טוב וכך המשכנו עוד ועוד עד שיצרנו את השבט הצנוע – 8 בנות ו – 7 בנים”.
ובכל זאת, יעל, לגדל 15 ילדים, איך עושים את זה?
“זוהי באמת השקעת זמן ומאמצים ללא הפסק. גם לעבוד, גם לנהל משק בית, גם לעזור לבעל בעבודת החנות והשדות, ללמוד הוראה, להיות מורה 25 שנה, לא קל. השם שלי “יעל” מעצמו מעיד על יעילות, ניצול כל דקה, כל שעה, להספיק את כל המטלות וגם לקבל עזרה מסיבית מחמותי שגרה איתנו בבית ומהוריי ז”ל. ברוך השם ילדים לתפארת, הנה כמה דוגמאות: מורה בכירה לכימיה, מומחה לפלאפל שהוא גם עו”ד ומורה ועובד באלקטרוניקה, בת מומחית מחשבים, בת רו”ח, אברך אחד, רובם עשו שרות צבאי ושרות לאומי. כולם נשואים.
הנה התרחב השבט, 64 נכדים, 8 נינים. אתם מכירם את כולם? מודעים למעשיהם? חוגגים יחד? אפשר בכלל לתת יחס סבאות לכל כך הרבה נכדים? (כאן עושה יעל ספירת מלאי של מספר הנכדים לפי שורת הילדים וסופרת כמה יש לכל ילד וילדה, אין פספוסים בספירה הזאת).
מספרים יצחק ויעל בעיניים נוצצות: “כל נכד הוא עולם ומלואו. אנו מכירים כל נכד ונכד, לא רק בשמו אלא במקום מגוריו, באהבות שלו, בסדר מקומו במשפחה, בעיסוקיו. אנו קרובים אליהם מאד. נוסעים לבקרם בבתיהם, עושים להם קייטנה אצלנו של עבודה בשדה הביו-אורגני, מזמינים לבילוי בחגים, הכל. הם זוכרים היטב את סיפורי סבתא בילדותם. לא כולם מתכנסים יחד תמיד והם באים אלינו בקבוצות משפחתיות לסירוגין, על פי המקום ועיסוקיהם. ועכשיו – נינים, אותו יחס אותה אהבה, כולם הם ילדינו. ואני, מספרת יעל, פעמיים בשנה מתקשרת לכל המחותנים לברך חג שמח. ובשמחה יתרה אנו מצביעם על חתונה אחת של אחד מילדנו עם אחייניתו, מה שמותר ע”פ ההלכה, הכל נשאר במשפחה. כן יש לנו בהחלט גאוות יחידה ואנו מודים לקב”ה שזיכנו בכל אלה”.
בט”ו בשבט השבוע ערכו ארוחת חג עם חלק מהשבט. גם הנכדים, שהם בני דודים, נמצאים בקשר ברמה גבוהה, כשהחוט המקשר כמובן הם סבא וסבתא בהוד השרון.
יעל נולדה במגדיאל לרות ומלכיאל פרם יוצאי פולין וליטא. עם נישואיה חזרה בתשובה ומגדירה את עצמה חרדית, כל ילדיה ונכדיה הנם דתיים כל אחד בדרכו. יעל הייתה מורה באולפנה בהרצליה 25 שנה. יצחק נולד באוסטריה להוריו מאיר וריטה, זה שנים הוא בעל חנות אלקטרוניקה בדרך רמתיים, המוכרת לכולם. חקלאי בנשמתו, חובב מוזיקה קלאסית ופופ, עם 1,000 תקליטי ויניל בביתו. שרת בצה”ל כאיש צוללות בצוללת לוויתן. יצחק הוא הניצול היחידי מצוללת דקר יצחק היה בצוות הצוללת ויצא איתה בהפלגה מאנגליה לישראל בעצירה היחידה שהצוללת עשתה באיי גיברלטר הוחלט לעלות להפלגה שני עיתונאים ולהוציא שני אנשי צוות שחזרו ארצה בטיסה ויצחק הוא אחד מהם.
אכן משפחה למופת הבראונרים הללו. לתפארת מדינת ישראל והוד השרון.