מערכת ירוק
לא פחות מרעידת אדמה פוליטית בהוד השרון, עורך הדין משה חנוכה בן 33 אבל עם רזומה של בן 50 בחיים הפוליטים בעיר החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים לירוק נודע שחנוכה אמור להתמנות לתפקיד בכיר באחת התעשיות הבטחוניות ולהתמסר לתפקידו החדש. להחלטתו של חנוכה יש השלכות רבות.
הראשונה זו התמודדות לראשות העיר. נכון להיום רק חברת מועצה אחת שמכהנת תתמודד מול ראש העיר אמיר כוכבי, חנוכה, גוטרמן וגם דואני שקלו את האפשרות והחליטו לא להתמודד לראשות העיר ויתמודדו רק למועצת העיר.
האם החלטתו של חנוכה סוללת לכוכבי את הדרך או שמחזקת את המתמודדים שנותרו במרוץ: עדי פרילינג אנקורי, ערן פרלמן ויוסי עידן. עבור גרעין תומכי כוכבי החלטת חנוכה לא מעניינת אותם אבל, למתנגדי כוכבי בהחלט זה משנה ועשוי לחזק את המתמודדים לראשות העיר.
לגבי מועצת העיר פרישתו של חנוכה מפנה מקום במועצה ונכון להיום אין ספק שמועצת העיר הבאה תראה שונה לחלוטין. אם כוכבי יצליח לשכפל את ההישג שלו מהבחירות הקודמות ולהכניס 5 מנדטים זה יחשב הישג עצום. מקורבים לכוכבי אומרים שכוכבי מכוון לשבע מנדטים כדי לשלוט ביד רמה במועצת העיר ובעיר בכלל כדי להשלים את השקפת עולמו על כלל תושבי העיר בקדנציה הבאה.
מול הרצונות של כוכבי יתמודדו למועצת העיר מעל לעשר רשימות הרשימה של עדי פרילניג, נדב דואני, אביבה גוטרמן, ערן פרלמן, דוד ביטון, מעיין דלל, רשימת הליכוד, חיים שאבי (אם יחליט להתמודד), מאיר חלוואני, כנרת כהן ועוד מתמודד שיכנס בנעליו של חנוכה מטעם מפלגת העבודה וזו לא המילה האחרונה. החלטתו של חנוכה לא להתמודד בהחלט יוצרת מציאות חדשה וימים יגידו מה השפעה של ההחלטה.
מי אתה משה חנוכה?
חנוכה בן 33. הפעם הראשונה שנכתב עליו בעיתון ירוק היה לפני 17 שנה שנבחר ליו”ר מועצת התלמידים בעיר. ראש העיר הקודם לקח את חנוכה כפרויקט אישי וקידם אותו. כבר בגיל 24 נבחר חנוכה למועצת העיר. חנוכה היה פעיל מאוד, אחד ההישגים שירשמו על שמו הם הקמת פסטיבל שבועות שהפך למסורת עד שכוכבי נבחר. חנוכה נבחר לכהן כיו”ר החברה לקידום התרבות והחינוך שלימים הפכה את שמה לאלומה. בשנים האחרונות היה יו”ר האופוזיציה לראש העיר.
מספר דקות לאחר חשיפת עיתון ירוק באתר החדשות hoha על פרישתו של חנוכה מהחיים הפוליטיים העלה חנוכה מילות פרידה מהחיים הפוליטיים.
״בקיצור: לא אתמודד בבחירות הקרובות למועצת העיר הוד השרון >>>
יש משהו מתוק וממכר בלהיות על הגלגל הענק. לראות את פארק השעשועים מהקרון המנצנץ עם האורות הצבעוניים והמוזיקה המערסלת.
יש משהו שמזמין אותך להישאר בו, ולא לרדת, אף על פי שפעם אתה למעלה ופעם אתה למטה.
הגלגל הענק הזה בשבילי, הוא החלום הגדול, השליחות הגדולה, הוא משימת חיי, כבר למעלה מ-10 שנים.
לקחתי על עצמי להיות שליח ציבור. האמנתי בכל לבי, ואני עדיין מאמין, בערך הגדול של התפקיד. בחשיבות הגדולה להביא לשולחן המועצה את הקולות שלא תמיד נשמעים, של התושבות והתושבים שלא מספיק רואים.
המסתכל מהצד יכול לחשוב, בטעות, שהפוליטיקה היא המהות. שהויכוחים והביקורת הנוקבת סביב שולחן המועצה הם העניין. אך לא כך הדבר. כי מאחורי כל אלה, עומדת הזכות האדירה להשפיע באמת על סדר היום הציבורי. לעצב באמת את מציאות חיינו בעיר. אלה, היו בעבורי כמו מעיין אין סופי של מוטיבציה וצדקת דרך, כל בוקר מחדש.
כל חיי הבוגרים נצבעו בצבעיה של הוד השרון, שהפכה למשימת חיי, לייעוד שלי.
הזהות שלי, האישית, כמו שולבה יחד עם זהותה של העיר, על רחובותיה ושדותיה. על האנשים שלה והחלומות שלהם.
שלומי קשור בחוט אל שלומה.
יש בזה קסם גדול, וגם יש בזה מחיר, שלעתים היה כבד.
"אל תעז לרדת מהגלגל", אמר לי חבר חכם השבוע. הסקרים מחמיאים, החיבוקים חמים ואיחולי ההצלחה ברחוב אמיתיים וכנים. אבל משהו בלב, אומר אחרת.
מאז שהתיישבתי בפעם הראשונה סביב שולחן מועצת העיר, בגיל 24, זכיתי לקחת חלק בתהליכים משמעותיים שהישגים גדולים בצידם.
הקמנו את החממות ויצרנו קהילה, הגדלנו את תקציבי החינוך ותנועות הנוער, הענקנו מלגות לסטודנטים תושבי העיר, הבאנו את פסטיבל הבירה ה-1, תהלוכת שבועות ה-1, הקמנו את מרכז היזמות העירוני ה-hubstair, הבאנו לחידוש ושיפוץ של אולם מופת לאחר עשרות שנים וטיפלנו באלפי פניות של תושבים.
ראיתי את העירייה בשעות יפות יותר ויפות פחות. זכיתי לעמוד בצומתי השפעה ולהרגיש את עוצמתו של השלטון המקומי, וגם את חולשותיו ומחלותיו. וכן, היו גם טעויות ומהלכים גדולים שלא הבשילו.
אומר בכנות: השירות באופוזיציה היה עבורי לא קל, לעתים היה מתסכל, וגבה מחיר אישי. אבל גם הוא לא נעדר מהישגים וניצחונות קטנים וחשובים. האמנתי אז, ואני מאמין גם היום, ששלטון ללא בלמים הוא שלטון מסוכן, ועיר שבה אין מקום לביקורת – היא עיר שתושביה מקבלים שירות ברמה נמוכה יותר, ולא פחות חשוב מכך- עיר שבה הנבחרים שלה מאבדים מהערכיות שחייבת להיות במשרתי ציבור.
לא מיציתי, לא השלמתי את המשימה. יש עוד מטרות שלא הושגו.
לא קלה עליי ההחלטה, ולא קלה עלי המחשבה כי החלטתי תביא צער ואכזבה מצד אלה שתומכים בי ללא תנאי, מלווים ומסייעים כל כך לאורך כל הדרך, דרך שלעיתים נראתה כמו מדבר.
אני מאמין ומקווה, בכל ליבי, שהטוב יגבר ויתחזק, ומבקש להודות מעומק הלב לכל אותם הוד השרונים נטולי יומרות, שהולכים איתי במסע עם ברק בעיניים ואמונה גדולה.
תודה לכולכם על התמיכה, על הרוח הגבית, האהבה והדרך המשותפת – הייתה זו זכות עצומה עבורי לשרת אתכם.
אני אמנם לא מתמודד הפעם על כסא בשולחן המועצה, אבל לא מוותר ולא עוזב את העשייה הציבורית – שהיא משימת חיי.
״עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף.״ עוד לא אמרנו את המילה האחרונה.
שלכם, משה״
