הידיעה שיהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא לשעבר, יחגוג השנה את ראש השנה יחד עם בני משפחתו, הייתה אחת הידיעות המשמחות שקראתי לאחרונה. נכון, בן חמו. כשל, הורשע ושילם, שילם בגדול! את חובו לחברה. אבל בעיני, כתושב די חדש במושבה (כפי שמכנה אותה חברי הטוב, יואב חביב), רק 25 שנה, הוא היה ראש העיר הכי טוב שהיה לכפר סבא מאז ימי זאב גלר זכרונו לברכה.
כשהתמניתי בשנת 1993 לעורך “על השרון” (כיום “ידיעות השרון”), הייתי שולח צלמים מדי שנה לצלם את השלט “כאן יוקם פארק כפר סבא”, שלט שהלך והצהיב. הצהיב, עד שבן חמו נבחר לראשות העיר והקים כאן פארק לתפארת. אחד הפארקים היפים בארץ ישראל, ממנו נהנים כל תושבי כפר סבא והסביבה.
בן חמו לא היה רק ראש עיר מצוין, אלא גם בן אדם. וכאחד שמכבד את הדת והמסורה, בעיני תמיד המצווה הכי חשובה בתנ”ך הייתה “בין אדם לחברו” ויעידו על כך חבריו הרבים של ראש העיר לשעבר (אפילו, שכנהוג במקומותינו, לא רבים, שרצו את קירבתו במשרה הרמה, ליוו אותה כשנפל ל”בירא עמיקתא”).
אני לא אשכח לעולם את היחס שהעניק בן חמו לחמי, אהרון בן שמעון ז”ל. אהרון היקר עבד בהסתדרות עם צרור מפתחות ענק והעריץ את בן חמו שעבד יחד איתו. רבים זוכרים בוודאי את אהרון ואהרון, חמי ואביו ז”ל של בן חמו, שעמדו בכניסה לקאנטרי קלאב של ההסתדרות וקיבלו בברכה חמה את כל מי שנכנס.
לא היה גאה ממנו כשבן העדה שלו וחברו הטוב מונה למשרה הרמה. בימיו האחרונים, כשכבר היה ברור שהוא עומד לעזוב אותנו, ביקשתי מיהודה שיבוא להיפרד. בן חמו עזב מייד את כל עיסוקיו ובילה איתו יותר מחמש שעות בטיול משותף בפארק. את הדמעות של אהרון ז”ל, ושל כל בני משפחתו העניפה, שזכיתי להיכלל בה, אי אפשר היה להסתיר.
ב- 19 ליוני השנה הלכה לעולמה גם חמותי, דינה בן שמעון ז”ל. לאחר כשבועיים ראיתי על צג הפלאפון שלי את השם “יהודה בן חמו”. מייד כשנודע לו הוא התקשר לנחם את המשפחה והתנצל שלא יכול היה להגיע לשבעה. זו הייתה השיחה המרגשת ביותר שקיבלתי השנה.
ברוך שובך יהודה היקר, ושנה טובה לכולנו!