בזמן שהחיילים נלחמים עיריית הוד השרון חוגגת במסיבת סוף שנה עם בופה עשיר, יין, בירה ונשירה // ארז מי רז

שתי הודעות קבלתי ביום ראשון בבוקר. הראשונה מדובר צה"ל: "הותר לפרסום שמות 14 ההורגים שנהרגו בסוף השבוע" והודעה שניה: מסיבה לסיום השנה "מסיבת סילבסטר" עם עינת שרוף ,יין ,בירה וכיבוד שמארגנת עיריית הוד השרון במוצאי שבת הקרובה.
בזמן שהבנים ותושבי העיר שלנו נלחמים בעזה מקריבים את גופם, נפשם וחייהם להגנת המדינה מצאו לנכון לקיים מסיבת סוף שנה חגיגית במיוחד.

ביקשנו משלושה מתושבי העיר להגיב על הזמנה למסיבה וכמובן גם את תגובת העירייה.
תושבת העיר ענת (השם המלא שמור במערכת): "תחילת שנה אזרחית? קרה איזה אירוע משמח שפיספסתי ולא ידעתי?
מה אתם חוגגים בדיוק? זהו הכל נפלא? כולם חזרו הביתה בשלום? אני אמא ללוחם, כמוני יש עוד הרבה מאד הורים ללוחמים ולוחמות בעיר לא רואה עצמי חוגגת עם יין ובירות ושרה ורוקדת על שולחנות עם עינת שרוף (כבודה במקומה מונח) לא בעת הזאת לפחות, לא מדברת על הורי הפצועים שבעיר שלנו היושבים ליד ילדם בבתי החולים השונים. לא אל תגידו לי החיים ממשיכים וזה… לא לי!, החיים ממשיכים אבל בהתאמה למצב אנחנו במלחמה אנחנו, עובדים, מתאמנים, רצים, מחייכים ומנסים כאזרחי המדינה לשמור על שפיות, אבל הילולה. לא.
לא מדברת על הכספים המיותרים שנשפכים פה כיין. כוונו אותם למי שבאמת זקוק, לא חסרים מקומות ואנשים הזקוקים לכך, אולי תפנו אותם ללוחמים, תשאלו את הוריהם אם צריך משהו, אם כי חייבת לציין את מערך המתנדבים המדהים בעיר הזאת. לסיום דברי אגיד, טוב שיש כסף אבל יותר טוב לנתב אותו לפעילויות חשובות, מועילות וערכיות לקהילה מאשר לבירה ונשירה.שיהיו לנו בשורות טובות"
א.ט. פעיל חברתי (השם המלא שמור במערכת): ”עד לאחרונה יש פעילות של מופעים ואירועים שמעוררים תמיהה וגם כעס. בזמן שעשרות אלפי חיילים נלחמים במלחמה הקשה וחלקם נמצאים בשטחמעל חודשיים וחצי בתנאים דיי קשים ומסכני חיים, שבמהלכם, על פי דיווח דובר צהל, נהרגו מעל 160 חיילות וחיילים, בזמן שאלפי משפחות מבכות את למעלה מ-1400 חללי 7.10, למעלה מ-110 משפחות מנסות לאושש לרפא את החטופים והחטופות ששוחררו ואת עצמם, עוד 129 משפחות של החטופים והחטופות שמוחזקים בידי חאמס שחיים חיים טרופים ומתישים, ועוד מאות משפחות קרובות, אחים, אחיות דודיםו דודות, סבים וסבתות של כל אלה, ועוד אלפים רבים של פצועים שנמצאים בתהליכי אישפוז, שיקום, והחלמה, ועשרות אלפי בני משפחותיהם שחיי כולם השתנו לבלי הכר, ויישאו את אסונם והטראומות שלהם שנים רבות, יקצרו ויאמללו את חייהם עד יום מותם וישאירו חותם לצאצאים, הבנים, הבנות הנכדים והנכדות וכנראה גם לדור הרביעי, נראה שקצת מוקדם ומוגזם לצאת ולחגוג במסיבות, להתכבד בכיבודים קולינריים, לשתות בירה ויין כיד המלך ברוב עם והדר.

אם מישהוא חושב שנכון עבורו לשתות יין ובירה עד לשיכרון? יבושם לו ויעשה זאת בחלקתו הפרטית, אבל לקיים אירוע ציבורי שצפוי גם לגרום לגירעון נכבד לקופה הציבורית, כאשר כדי לכסות את העלויות המשוערות של האירוע, נדרשת השתתפות של 600 עד 800 איש, כשהאולם שנבחר אינו יכול להכיל מספר כזה של משתתפים, נראה לי צורם בלתי הולם ותקיעת אצבע בעין לעשרות אלפי משפחות ברחבי הארץ ולמאות משפחות בהוד השרון, כאשר יש בעיר מלבד נפגעי וחטופי המלחמה הנוכחית, עשרות רבות של משפחות שכולות שיקיריהם מסרו נפשם לקיומה של המדינה, נכי מלחמות ותאונות הלומי קרב ופגועי גוף ונפש אחרים, שמתייסרים בכאבם ובאבלם שנים רבות עיוות צורם נוסף של ביזבוז כסף משווע בעת שהעיריה שמצויה בגירעון המתקרב למאה מיליון שקל!!!
הוא, בעת הזאת שכולם טרודים בשפע של אירועים קשים צריך להימנע מקיום אירועים ראוותניים שנראים כמו משתה מלכים ורוזנים, לפנות גם מחשבה לביזבוז המשווע הזה ולרענן את סדר החשיבויות של המחליטנים ולהימנע מפגיעה באלה שכבר נפגעו קשות"
עופר סלומון יו"ר עמותת "חיילים של זהב" בהוד השרון: “בימים עצובים מלווים בשכול יום יומי ודאגה לשלום החטופים והחיילים הגיבורים שלנו אנחנו צריכים לגלות ביתר שאת ערבות הדדית אני אישית לא רואה את עצמי רוקד כרגע באולם אירועים או אפילו משתתף באירוע כזה כשחברי עומדים בגשם להפגין כדי להשיב את החטופים או כשחיילינו נלחמים כדי להכריע את המלחמה ולהשמיד את האוייב הארור ששחט את משפחותינו ילדיהם וחיילנו.
כיו”ר עמותת חיילים של זהב שמטפלת בחיילים בודדים אני מחוייב לתמוך בחיילים שלי שעזבו משפחות ועלו לארץ כדי להתגייס לצה”ל ולהגן עלינו, וכמו כן בכלל חיילי צה”ל הגיבורים שמחרפים את נפשם למעננו. כחלק מהתמיכה עלי לגלות דוגמה וערבות אישית ולדאוג קודם כל להם.
אנחנו כל יום קוברים חיילים גיבורים, אנחנו במלחמה ארורה, העם בטראומה, כל היום מתפללים להשבת החטופים הביתה ונרתמים לתמוך ולשלוח לחיילים משלוחים של ביגוד חם, אהבה ואוכל חם מהבית. זה לא הזמן להופעות!!!
לבופה עשיר, יין ובירות עם עינת שרוף. יש דרכים יותר אינטימיות להתאוורר ולנשום קצת ואם מישהו היה שואל את דעתי הייתי אומר לו שיחשב מסלול מחדש, שישלח את עינת שרוף (שאני אוהב אותה באופן אישי) לחזית לשמח את החיילים לא אותי, אני אולי אחגוג כשהמלחמה תסתיים והחטופים והחיילים יחזרו בשלום הביתה אמן”. עד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובת העירייה.