ביום שלישי בבוקר הותר לפרסום שסרן (מיל’) רון אפרימי בן 26 משכונת גיל עמל בהוד השרון נהרג בעזה. רון בן ליהודית ושמואל, אח לעומרי וגל ובן זוג לגפן. נכד, אחיין ובן דוד נערץ היה קצין הנדסה קרבית ביחידת יהל”ם. רון נפל במרכז רצועת עזה ביחד עם עוד 5 לוחמים.
ששת הלוחמים נהרגו מפיצוץ עז שהתרחש בסמוך למנהרה שהתגלתה ונחשבה למנהרה האסטרטגית ביותר של החמאס בה יצרו את הטילים ארוכי הטווח. סיבת הפיצוץ עדין נחקרת אך התוצאה שלה כבר ידועה שישה מגיבורנו נהרגו באסון ועוד מספר רב של פצועים ביניהם הזמר עידן עמדי.
חייו של רון שזורים בתחנות של רבים מנערי העיר בהוד השרון. את נעוריו העביר בתיכון רמון במגמת המוזיקה, היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד בקן רמתיים . רון היה חניך ומדריך מסור בקן.
טל ולנטיין המדריך מהעבר ספד: ״רון היה קרן אור של טוב לב ונתינה בקן רמתיים. חבר אהוב בקבוצת ‘פסוליה’ האגדית וחבר ושותף של כל השכבה שלו והבוגרת. רון ניכר בחוש צדק מפותח, יושר לב ולב ענק, דיבור פשוט ומעשים מרובים. המשימתיות אפיינה אותו בכל דבר שעשה בקן בשלל מפעלי התנועה, הטיולים והמסע לפולין. כל מי שהיו סביבו, חניכים, מדריכים, קומונרים ורכזים חייכו יותר בזכותו והרגישו ביטחון איתו. אהבתי את רון מאוד מאוד ובלב שלי ושל רבים נפער חור עם קבלת הידיעה. רון האהוב והמקסים, נפלת בשליחות וחייך נגדעו בטרם עת. אוהב אותך כל כך”. לפני השרות הצבאי, בתקופת התיכון הצטרף רון ל”יחדיו”- אימוני כושר קרבי.
אריק אדיב המאמן ספד לו: “אין לי מילים סרן רון אפרימי, לא מסתדר לי להוסיף ז”ל אחרי השם שלך. לך תסביר במילים כמה היית הכי מיוחד, הכי ערכי, הכי טוב, והכי חי.
מתחילת המלחמה לא רציתי לכתוב כלום כי פחדתי שזה יביא מזל רע.
הלילה המזל הטוב נגמר. היית חלק משמעותי בעיצוב קבוצת “יחדיו”, תמיד שואל, תמיד מעורב, גם אחרי כל השנים. אהבתי אותך מאוד, נוח על משכבך בשלום”.
רון דחה את שירותו הצבאי בשנה והצטרף למכינת תבור. ראש המכינה אז וכיום שר התפוצות, מיכאל שקלי ספד לרון: ״לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו״ את עמית מרמת יוחנן, את דניס מבאר שבע, את עקיבא מרמת גן ואת רועי מעפולה, כפירי ישראל שמסרו נפשם למען עמם וארצם, לא הייתה לי הזכות להכיר, אבל את רון אפרימי מהוד השרון זכיתי להכיר מקרוב. רון היה בחור צנוע מאד, חכם וחד כתער, נעים הליכות עם חיוך עדין שלא ירד מפניו ונוסף לכל אלה – לוחם עז נפש. רון היה אחד החניכים המוערכים והאהובים שזכיתי ללוות במכינת תבור. נפגשנו בפעם האחרונה בערב שבת בבסיס יהל״ם בג׳וליס בתחילת המלחמה, הוא אמור היה להתחיל ללמוד השבוע. פוטנציאל חיים אינסופי שנגדע באחת, ומותיר חלל וצער עמוק.
נחמה לא תהיה, אבל הוא ייחרט לעד בלבבות מכריו וחבריו ויישזר בשרשרת הגבורה של נצח ישראל. צר לי עליך אפרימי יקר. יהי זכרך וזכר חבריך הגיבורים, שנפלו במלחמה שאין מוצדקת ממנה”.
מסע הלוויה נערך ביום רביעי כשתושבי העיר עמדו בצידי הדרך עם דגלי ישראל ומעניקים לרון את הכבוד המגיע לו.
השבעה בבית המשפחה בגיל עמל, רחוב ששת הימים 28, בין השעות 10-14, 16-21.
מערכת עיתון ירוק משתתפת בצער משפחת אפרימי ושולחת תנחומים.0