מערכת ירוקאני מתקשה להאמין שאני כותב עליו בלשון עבר, אבל המציאות האכזרית חזקה מאיתנו.
גרי היה איש של חזון. תמיד שאף למצוינות, וככה הוא חינך את הסובבים אותו. גרי שם על המפה את הכדורעף בכפר סבא, שהפך בזכותו למועדון המצליח והמוביל בעיר. יחד עם רעייתו עופרה (שתיבדל לחיים ארוכים), לפני 15 שנה הם הצילו מפירוק את מועדון הכדורעף הפועל כפ"ס, והפכו אותו למועדון משגשג ומפואר עם שש אליפויות, ארבעה גביעי מדינה ו-55 הופעות במפעלים האירופים. במבט לאחור, גרי ועופרה חוללו נס! לא מפתיע שבמועדוני הכדורעף באירופה הוא זכה להערכה רבה. כך לדוגמא, בשנה שעברה גרי ורעייתו עופרה היו אורחי הכבוד של התאחדות הכדורעף האירופית בגמר העל של ליגה האלופות ב- CEV שנערך בטורינו, איטליה.
אבל יש גם את גרי האיש. איש מוכשר, נינוח, שידע להקשיב בסבלנות לדברי אחרים. לפני הכל, היה איש של עשייה, חדור מטרה להצליח, אבל תמיד נהג לפעול בשיקול דעת. היה ברור לו שחלון הראווה זה הצלחת קבוצות הנשים והגברים בליגת העל, אבל באותה נשימה דאג לפתח ולקדם מחלקת נוער מצליחה, שמנתה מעל אלף ילדים/ות. הוא ידע שהדור הצעיר זה המפתח לעתיד המועדון. בהיכרותי איתו לאורך השנים כעיתונאי, היה נוהג לקחת אותי לארון הגביעים של הפועל כפר סבא, והסביר לי שאין עתיד בלי לזכור ולהעריך את ההיסטוריה של המועדון.
גרי היה איש שיחה מעניין, דמות להערצה, שרצה לעשות בעיקר טוב לאחרים. גרי יחסר לי מאוד, בעצם יחסר לכולנו. מקווה שמורשתו תמשיך להתקיים.
יהי זכרו ברוך.
