אלפי תושבים שרו עם יהורם גאון לכבוד יום ירושלים

מחלקת האירועים של עיריית כפר סבא הפיקה ערב בלתי נשכח ברחבת קניון ערים, שאליה נהרו אלפי תושבים מכל רחבי העיר. בתוך זמן קצר התמלא המתחם עד אפס מקום, ורבים נותרו מעבר לגדרות – אך גם זה לא מנע מהם להצטרף לשירה, לריקודים ולהתרגשות הגדולה שאחזה בקהל כולו.
הבחירה להביא לבמה את יהורם גאון, אולי האמן המזוהה ביותר עם ירושלים, התבררה כמדויקת במיוחד. גאון, שכיהן בעבר גם כחבר מועצת העיר ירושלים והחזיק בתיק התרבות במשך שתי קדנציות, העניק לקהל הופעה מלאה בנשמה, חום ואהבה לעיר שעליה גדל ושאותה הוא נושא בלבו כל חייו. כבר מהרגע הראשון היה אפשר להרגיש את החיבור הנדיר בין גאון לבין הקהל. הוא הקשיב לבקשות, שוחח עם התושבים, ובעיקר שר מכל הלב.
אחד הרגעים המרגשים של הערב התרחש כאשר הבחין בילד צעיר שישב בשורות הראשונות ותופף בהתלהבות על דרבוקה. גאון עצר את המופע, חייך אליו והזמין אותו לעלות לבמה וללוות אותו בנגינה. הקהל מחא כפיים בהתרגשות, והילד הפך בן רגע לחלק מהקסם של אותו ערב ירושלמי. במשך שעה וחצי נשמרה האנרגיה בשיא.

בין השירים שילב גאון סיפורים אישיים על ילדותו בירושלים, על סמטאות העיר ועל רגעים משמעותיים בחייו. כאשר ביצע את השיר על מונטיפיורי, עצר רגע לפני הבית האחרון וסיפר כי בתקופת הקורונה נהג להופיע בבתי אבות בפני עשרות דיירים בלבד. לדבריו, השורה הראשונה הייתה שמורה תמיד ל”מכובדים” – וכששאל מי הם, נאמר לו שמדובר בדיירים שעברו את גיל 101.
“באותו רגע,” סיפר גאון לקהל, “החלטתי שאת הבית האחרון אני פשוט לא מסוגל לשיר להם”.
ואז, בדממה מוחלטת, הקריא את המילים שהרטיטו את הקהל:
“וכשהיה השר בן מאה ועוד שנה
נִשקוהו מלאכים בנשיקה האחרונה
וכך את העיניים עצם הוא בבקשו
רק אבן ירושלמית מתחת לראשו”
לקראת סיום הערב, לבקשת הקהל, ביצע גאון את “רוזה רוזה”, ואלפי תושבים שרו איתו בקול אחד, כאילו מדובר במקהלה ענקית של עיר שלמה. אבל רגע השיא הגיע בשיר הסיום – “לא תנצחו אותי” של נעמי שמר, שהפך בשנתיים וחצי האחרונות להמנון של חיילי ישראל ושל אזרחים רבים ברחבי המדינה. ברגע שהצלילים הראשונים נשמעו, הקהל כולו נעמד על רגליו. אלפי אנשים שרו יחד עם יהורם גאון בקול חנוק מהתרגשות:
“פתאום זה בא ומתבהר ולעצמי אני אומר לא תנצחו אותי לא מנצחים אותי כל כך מהר”
זה כבר לא היה רק מופע. זו הייתה תחושת ביחד. תזכורת לכוחה של מוזיקה לחבר בין אנשים, לרפא לבבות ולהעניק תקווה – דווקא בימים שבהם כולם זקוקים לה יותר מכל.