מי היה מאמין שפתאום נשמע כאן אזעקה ונרוץ למרחב מוגן מה עובר בראש של ילדנו?

ביום שני התכתבתי עם בני שנמצא כרגע בטיול הגדול לאחר שירות משמעותי של חמש שנים בצנחנים. כתבתי לו שהמדינה מחולקת לשתיים מגבול מצרים ועד אשדוד, זו מדינה אחת ומאשדוד צפונה זו מדינה אחרת. כאן יש לנו שלווה ורוגע 40 ק”מ מכאן אזעקות פיצוצים ונפילות. לא חלפו 24 שעות ובלי התרעה מראש בשעה שאני בדרכי הביתה לפתע מתחילה האזעקה לפעול, בשניות הראשונות אני מנסה להבין אם זה אמיתי, זה כאן אצלנו בשלווה וברוגע. השניות חולפות האזעקה פתאום נשמעת הרבה יותר חדה וברורה ואני כבר מחנה את הרכב בכניסה לביתי יוצא ממנו ורואה לנגד עיני מופע של זיקוקי דינור בשמי הרצליה/רעננה ומתחיל לעשות חשבון, לשכב על הכביש או לרוץ לממ”ד שזה כרוך בלפתוח את דלת הבית לנטרל את הזעקה ולרדת קומה. זה נשמע כמו נצח נצחים מה עושים? קבלתי החלטה שהכי בטוח זה בבית הרי ביתי הוא מבצרי ובגלל תחושות הבטן שלי כבר לפני יומיים סידרת בממ”ד קו טלפון של בזק ותאורת חירום וסוללות גיבוי. ילד טוב ירושלים. פיקוד העורף ביקש אז אני מבצע. מתיישב בממ”ד ושומע פיצוצים. חלקם קרובים חלקם רחוקים ומתחיל לעשות ספירת מלאי היכן כל אחד מילדי. רעיתי איתי בממ”ד. אחרי שזה נרגע אני יוצא מהממ”ד מכין קפה ושוב אזעקה הפעם כבר אני יותר רגוע והמחשבות רצות לי בראש.
כאן נולדתי כאן נולדו לי ילדיי, אנחנו דור המלחמות: ששת הימים, ההתשה, יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצעים בלבנון ובעזה, שהות של 18 שנה בלבנון, האווירה הצבאית רוח הקרב ריח המלחמה היה כאן תמיד עבורנו ולנו היה ברור שאין לנו מדינה אחרת. אנחנו בני ונכדי הדור של המייסדים, אנחנו הצברים שהם חלמו עליהם.
אני חושב על הנוער שלנו שרבים מהם כבר מחזיקים בדרכון אירופאי. המדינה כבר בנויה בקרוב תהיה להם גם רכבת תחתית כמו בחו”ל. בשנים האחרונות יש הדתה של ריחוק מהדת והמסורת היהודית ומה בעצם יחזיק אותם כאן? זה שהם נולדו כאן? זו לא סיבה מספיק טובה. העולם הפך לכפר גלובלי קטן והזהות של השייכות למקום כבר מטושטשת. זה הזמן שלנו דור המלחמות לחזק אצל הילדים והנכדים את הקשר שלנו לארץ ישראל, למדינת ישראל, דרך סיפור, טיול, צבירת חוויות. הדגל הוא הסמל שלנו. חזרנו לכאן לאחר 2000 שנות גלות, עד לפני 100 שנה רוב היהודים כלל לא דיברו עברית. לילדים שלנו זה ברור מאליו שמדברים עברית אבל יותר שנים לא דיברו מאשר דיברו.
אנחנו כאן אין לנו ארץ אחרת וכדי שדור הצעירים לא יינטשו בטענה שאין להם קשר למקום, תפקידנו להחדיר להם למה סבא וסבתא עלו לישראל, מה המקום הזה עבורנו ועבורם ושאנחנו מעבירים להם את הלפיד ומעכשיו זו המשמרת שלהם לשמור על המולדת.