חוסר של מקום במקלטים, מקלטים בבניינים פרטים נעולים ודרישה של העירייה לרוץ למקלט בשכונה ליד. בסך הכול עברנו את מטח הטילים בשלום

תושבי שכונת אלי כהן בכפר סבא שכונה וותיקה שאין לה מקלט ציבורי התקשרו למוקד העירייה לבקש לדעת לאן לפנות בשעת אזעקת אמת. התשובה שקיבלו הייתה שירוצו לשכונה הקרובה, תקומה שהיא מעבר לכביש הראשי או לשכונת הראשונים גם היא מעבר לכביש הראשי. מה שלא ריאלי. התושבים ביקשו שהעירייה תפתח להם את הממ”ד במת”נס השכונתי אך בעירייה התעקשו שבמרכז הקהילתי אין מרחב מוגן. לאחר בירור מקיף ועיקש הסכימו בעירייה לפתוח את המרכז הקהילתי שיש בו מרחב מוגן. התושבים מתלוננים שמי שמקבל את ההחלטות נמצא באיזה חדר מצב ובכלל לא מכיר את העיר.
בהוד השרון נפתחו כל המקלטים הציבורים אבל העיר גדלה ותושבים רבים שהגיעו בריצה למקלט מצאו עצמם יושבים בשעה שלוש לפנות בוקר מחוץ למקלט כיוון שהוא היה מלא. במתחם שיכון שרת, אחד המתחמים הבודדים בעיר שנחשב כשכונת מצוקה יש מקלט בכל כניסה לבניין. הבעיה שכמעט בכל כניסה אחד מהדירים השתלט על המקלט והכניס ציוד פרטי ונעל עם מנעול את הדלת למקלט. חלפו שנים ואף אחד מהדירים לא יודע שהוא יכול לערב את הרשות המקומית שיכולה לדרוש על פי החוק לפנות את כול הרכוש הפרטי מהמקלט ובמידה ולא יבוצע תוך 15 יום יכול התובע העירונית לתבוע את מפיר החוק ולפנות את המקלט מחפציו. השבוע באזעקת האמת מצאו את עצמם דירי השיכון יושבים בחדר המדרגות ומתפללים לטוב. איקה, השריף של חלק משכונת שרת סיפרה לירוק: ”למעלה משנתיים לא נערכה בדיקת מקלטים ואף גורם מפיקוד העורף או מהרשות המקומית לא בא לבדוק את המקלטים. נכון שהם שלנו אבל אין לנו כוח לריב עם השכנים שהפכו את המקלט לרכוש שלהם“. איקה מזמינה אותי לראות את המקלט שלה. גם בו יש ציוד פרטי אבל יש כיסאות לשבת והוא נקי ומזמין לשעת הצורך והם נכנסו אליו באזעקות.