"יש פה קהילה שרק תתחזק ותצמח בזכות שיתוף פעולה. יש פה אנשים מדהימים שתמיד מציעים עזרה ומוכנים להירתם לכל משימה"

אריסטו הפילוסוף אמר: "האדם הוא יצור חברתי וככזה ישאף למסגרת, המסגרת היא בתוך המדינה והקהילה, לא תמיד בני האדם מתגבשים יחד ולכן יש צורך באמצעי שיעזור להם".
שכונת מתחם האצבע צפונית להוד השרון צמודה לרמות השבים הוקמה לפני כ- 10 שנים. ברובה, מורכבת מאוכלוסייה צעירה וממשפרי דיור אליה הגיעו משפחות צעירות מהוד השרון והסביבה. לכאורה, נראת השכונה מין מקום מנומנם ושקט, תקופת הקורונה והסגר עשו טוב לשכונה ולתושבים במתחם. זה התחיל מהצורך במידע ובאופן טבעי כמיהה לקשר עם אנשים. הכול התחיל עם אישה אחת נמרצת, הילה בן ציון, שביקשה לרכוש מנגו במשלוח עד הבית. כדי שיתאפשר משלוח היה צורך ברכישת כמות מסוימת של מנגו.
היא החליטה לגייס מס' שכנים למשלוח עד הבית וההיענות הייתה גבוהה. לאחר מכן החליטה הילה לפתוח קבוצת ווטאספ שכונתית שדרכה יהיה אפשר לתקשר ולהעביר אינפורמציה לטובת כולם. לשמחתה התגובות היו מדהימות מעבר למשוער.
אז מי זאת הילה? אישה נאה ומרשימה רעננית במקור, הגיעה לשכונה לפני 11 שנה נשואה לעו"ד אם ל- 3 ילדים עסקה בניהול תיירות ומלונאות, בעלת תואר שני במנהל עסקים ובעלת חברה העוסקת בתיווך של עסקאות סחר בינלאומי של טקסטיל גולמי, חברה משפחתית שירשה מאביה.
מלבד העבודה הילה מוצאת זמן למעורבות חברתית, זה בא לידי ביטוי בבית הספר שבו לומדים ילדיה.
כששואלים את ההורים במסגרות החינוך מי רוצה להתנדב? הילה מיד קופצת… אני.. היא מתוודה, "אני אוהבת את זה", לתרום למען הקהילה, להתנדב בהנהגת הורים בבתי הספר של ילדיה, אוהבת לארגן, להפיק ויודעת גם לסחוף אחרים. בבית ספר אלון בו לומדים ילדיה לוקחת חלק בפרויקט מסיבת סיום, ספר מחזור ועוד. פרויקט אחד שהיא גאה בו הוא תמיכה בשומר המיתולוגי גרשון של בית הספר יגאל אלון. היא אומרת "איש נדיר ומדהים" שכולם אהבו.
לאחר שחלה גרשון, וועד בית הספר והצוות החינוכי לא עזב אותו. הם המשיכו לבקר אותו במיטת חוליו. גם לאחר שחזר הביתה קבוצת הורים ומורים שקראו לעצמם "צוות גרשון" המשיכו לתמוך בו בהסעות לטיפולים ועוד.
הילה נותנת קרדיט לשכונת הפרחים הסמוכה: "הם היו מקור השראה שלי, הם הראשונים בעיר שהתחילו בפרויקטים משותפים". הפרויקט הראשון בשכונת מתחם האצבע, תמיכה בחקלאות הישראלית בתקופת הקורונה. המפגשים האלה סביב המכירות, היציאה מהבית נתנה תחושה של חופש שחרור. אז החלו רעיונות לחגוג אירועים ביחד. כך המשיכו תושבי השכונה בהנהגת הילה ואחרים לציין את החגים ולחגוג במסגרת קהילתית בצורה שונה ואחרת. כמות המשתתפים הייתה גדולה. התושבים והילדים נרתמו לחגיגות פורים, חגיגת מימונה, הפנינג יום העצמאות, שבועות ועוד, גם משלוח לחיילי הגדוד של החייל רונן חיון ז"ל בעקבות בקשה של אימו אילנה בזמן מבצע שומר חומות.
הילה אומרת: "כך התחלנו מסורת של חגיגות משותפות של חגים ואירועים אבל לא רק זה, בקבוצת הוואטספ נתן למצוא המלצות על אנשי מקצוע, אירועי תרבות, שירותי בייבי סיטר ועוד.
"שיתוף הפעולה התגובות של רוב תושבי השכונה היה מעבר למצופה. אנשים נרתמו, אנשים היו ועדיין מוכנים להתנדב, לסייע, כאילו חיכו לרגע שבו יהיה מי שינהיג וירים את הכפפה" הילה לא לוקחת את כל הקרדיט לעצמה.
היא מציינת: "יש פה קהילה שרק תתחזק ותצמח בזכות שיתוף פעולה. יש פה אנשים מדהימים שתמיד מציעים עזרה ומוכנים להירתם לכל משימה" וממשיכה, כי בתקופת הקורונה נתקעה עם הרכב. היא רק שאלה אם למישהו יש מפתח של סקודה. כמות הפניות אליה גם בקבוצה וגם בפרטי היו מעל ומעבר ומציינת שזה היה מחמם את הלב.
ולשאלתי, אם עיריית הוד השרון מודעת לנעשה בשכונה? היא מציינת את "חג השכנים" שיערך בתחילת יולי .חג בשיתוף פעולה עם איילת שמש מעיריית הוד השרון. לדבריה העיריה משתפת פעולה ותורמת כפי יכולתה ותמיד תהיה חלק מזה.
אני שואלת אז מה החלום?
מרכז קהילתי עונה הילה, מקום שיאפשר לילדים לערוך ימי הולדת לחגוג אירועים שכונתיים ולהביא תרבות לתושבי השכונה.