ביום חמישי י”ח באב תשע”א (18.08.2011) בצהריים פתחו מחבלים, שחצו את הגבול ממצרים לישראל, בסדרת התקפות לעבר כלי רכב ישראליים בכביש אילת-עובדה (כביש 12), כ-12 קילומטרים מצפון-מערב לאילת. הם תקפו בירי וברימונים כמה אוטובוסים וכלי רכב פרטיים עד שנהרגו בפעולת כוח צה”ל. בהתקפת המחבלים נרצחו שישה אזרחים, חייל ולוחם משמר הגבול. באותו יום נסעו שולמית ובעלה דב יחד עם בני הזוג גז – פלורה, אחותה של שולמית, ובעלה משה – לחופשה בטאבה. שני הזוגות גרו בשכנות, האחיות היו חברות טובות והם הירבו לבלות ביחד. דב נהג, והוא בחר לנסוע דרך כביש 12 באומרו שזו הדרך היפה ביותר. בעוברם באזור עין נטפים עצרו המחבלים, שהתחזו לשוטרים מצריים, את הרכב ורצחו בירי את כל הנוסעים. הנרצחים הושארו ליד הרכב במשך כ-12 שעות, עד שהגיעו כוחות החילוץ לשטח. שולמית הייתה בת 56 במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין “פרדס חיים” בכפר סבא, לצד בעלה, אחותה וגיסה. הותירה שני בנים, שני נכדים ושישה אחים ואחיות. ספד להוריו הבן יניב: ”כפרחים פורחים בשדה גדול נקטפתם בידי רוצחים שפלים וחסרי הרגש. אבא תמיד דאגת לכל מחסור, אימא את החיבוק והחום אין באפשרותנו לשכוח. אין שום דבר בעולם שיכול למלא את החור העצום שנפער בליבנו ובחיינו”.


