זה התחיל אי שם ב 2013, עם שיעול חזק ותחושה רעה. חולשה, קושי בהליכה, קוצר נשימה, כאבים בשכיבה, מצב גופני קשה. “מה קורה איתי, צעירה בת 40, אמא לשלושה, נשואה באושר, עובדת בחברה טובה, זה ממש לא אני. אצלי אין אנטיביוטיקה, אני מורדת באיומים, איתי הכל בסדר” משכנעת מירב את עצמה, עד ש… נוסעת לבד לבי”ח מאיר
אני מתקבל במאור פנים ושמחת חיים בביתה המטופח שבכפר מלל, לראיון ל”ירוק”, פגישה עם האישה שייעדה את עצמה להעביר מסר לחברה שלנו, שעוד לא נשמע כמוהו. על פי כל הפרמטרים הרפואיים פגישה זו לא הייתה אמורה להתקיים כלל, שכן מושאה, האישה האצילה הזאת, הייתה אמורה להיות מזמן בעולם האמת. והנס הזה, היציאה מבור תחתיות אל החיים המלאים של היום, הוא מוקד הספר שיצא זה עתה לאור, סיפורה המופלא של מושתלת הלב מירב קרסיק – “מוש(ת)למת” שמו של הספר.
זה התחיל אי שם ב 2013, עם שיעול חזק ותחושה רעה. חולשה, קושי בהליכה, קוצר נשימה, כאבים בשכיבה, מצב גופני קשה. “מה קורה איתי, צעירה בת 40, אמא לשלושה, נשואה באושר, עובדת בחברה טובה, זה ממש לא אני. אצלי אין אנטיביוטיקה, אני מורדת באיומים, איתי הכל בסדר” משכנעת מירב את עצמה, עד ש… נוסעת לבד לבי”ח מאיר, בקושי נגררת למיון. אבחנה דלקת ריאות, מצב חמור. מועברת לבילינסון, כדורים, מצב קטטוני, אקו לב, אשפוז, קביעה – אי ספיקת לב קשה. “בבדיקת אינטרנט – מחלה סופנית, תוחלת חיים 1-5 שנים. חשך עולמי, הפחד נורא, הילדים, הבעל, מרוב פחד איבדתי את הקול לגמרי”. מכאן מסכת ייסורים אין קץ.
בידיו של פרופ’ דב פריימרק היא בטיפול 3 שנים בבית עם תרופות ומעקב שוטף. מרוב סבל 3 אירועים מוחיים (קלים), הדרדרות מתמדת, הגוף קורס, כאבים עזים, אשפוז בתה”ש, קריסה נוספת. מחליטים על הרדמה והנשמה. צינור לתוך הצוואר, המוניטור כמעט מתיישר לחלוטין. חודש מורדמת ומונשמת. אבוד. קוראים לבני המשפחה להיפרד, כשלפתע התאוששות מוזרה. עדיין מלאך המוות לא קיבל אישור. “תוך דמדום השינה אני שומעת את המילה “השתלה”. האמת, רציתי כבר לסיים את הסיוט הנוראי הזה, לגמור לתמיד, לנצח. אלא שההחלטה איננה בידי. משפחתי לא מוותרת ולא מאבדת תקווה. השתלת לב, אופציה נכונה, כמוצא אחרון”.
פרק 8 בספר (מתוך 11 פרקים) מתאר את ההשתלה. השמועה עוברת כאש בשדה קוצים. טלפונים רצים בין המשפחה והחברים. נמצאה תורמת, צעירה בת 33 שנפטרה מהתקף אסטמה קשה, טל גרטין. משפחתה האצילה הסכימה לתרום את אבריה. “אני מרגישה כמו חיה פצועה שמוטלת בשדה קוצים צפופים וחדים, לא זוכרת מי אני בכלל, לא יודעת שאני אישה, אמא ובת” – ציטוט. “מעירים אותי ופרופ’ לביא מבשר על ההשתלה ו… “אני כל כך עייפה ולא ברור לי למה הוא חוזר על זה, הרי לשם כך התכנסנו. צינור חצי צול תקוע לי בגרון וכדאי שיניחו לי להתעלף לתוך עצמי” (מתוך הספר).
ההשתלה עברה בהצלחה. ההתאוששות הנה פרק רווי ייסורים, עליות ומורדות, דחיות והתגברות, אשפוזים ומעקבים שוטפים. הזמן (הטוב) עושה את שלו, מירב מתאוששת ואפילו מטיילת עם בעלה ליאור בארה”ב. על מיטת חוליה לאחר הניתוח מתייצב פרופ’ מיקי שיינוביץ’ המדען של חברת אירוטל בה עובדת מירב ומודיע לה שהם כבר מחכים לשובה לעבודה, “ זוהי התרופה הכי חזקה שלי” היא מודה. הילדים שני, יובל ועידו, מקבלים אמא חדשה.
בספר הזה “מוש(ת)למת” הוצ’ “ניב”, מוצג בכריכה ירח בין עלים שמימיים שצולם ע”י טל גרטין תורמת לבה, שהייתה אמנית הצילום, מחובר ללב אדום אחוז ע”י אישה נישאת ברוח. סמליות רבה בתמונה הזאת. הספר נכתב ברוח ההומור ובשפה עשירה ומדויקת. גם התיאורים הקשים ביותר נכתבים מתוך אמונה ואופטימיות כאילו לא הכותבת היא עצמה מושא הכתוב בו. עם הקריאה הסוחפת בנשימה עצורה, קשה לחשוב שהסופרת כותבת בעצם על עצמה, ביוגרפיה בלתי אפשרית, שהיא למעשה המציאות עצמה. הדיסוננס הזה מוסיף נופך ייחודי לספר הזה. ניתן לרכוש את הספר בהוצאת ניב ובחנויות המקוונות וגם בטלפון 054-4480050.
ועוד, מדגישה מירב, את המסר החברתי הנובע מכתיבת ספרה – חתמו על כרטיס “אדי” – הנכונות לתרום אברים וההרשאה להציל אנשים במקרה של מותכם חו”ח.
אכן, מודל לחיקוי מירב קרסיק שלנו ומשפחתה ואיתה כמובן משפחת התורמת טל, והצוות הרפואי המופלא על כל חלקיו.