מערכת ירוקסיפורי הגבורה של מלחמת השחרור נשמעים כיום כהיסטוריה עתיקה של מדינת ישראל, אולם מה שתקראו כאן היא ההיסטוריה מפי הגבורה עצמה, מפי האיש שהוא עצמו עשה אותה, את ההיסטוריה. שלמה סמדר, (93) איש הפלמ”ח, הוא האיש שבמו ידיו פוצץ את גשר ג’סר איסדוד (“עד הלום” היום) שעל ואדי סוכריר, ובכך למעשה עצר את התקדמות הצבא המצרי אל עבר מרכז ארץ ישראל בתחילת מלחמת השחרור.
והנה סיפורו של שלמה:
הייתי אז מ”פ בגדוד 3 בחטיבת הראל, אחת מ 3 חטיבות הפלמ”ח, עם חט’ הנגב וחט’ יפתח. יגאל אלון מפקד הפלמ”ח. פיקדתי על 130 חיילים חלקם עולים חדשים שזה עתה הגיעו. היו לי בפלוגה 2 רובים ומקלות קפא”פ. הוצבנו בגזרת הדרום כהגנת הישובים שם. בן גוריון בתבונה של מנהיג הקים בתקופה ההיא ישובים בחבלים הבשור, לכיש ויתיר במתכונת של ישובים הומוגניים מבחינת ארץ המוצא עם מרכזים קהילתיים ליצירת אינטגרציה בין העולים החדשים.
בתחילת מאי 1948 תקפו המצרים את הקיבוצים בדרום והצליחו להתקדם צפונה. קיבוץ יד מרדכי החזיק מעמד 6 ימים מה שאיפשר לנו להתארגן להתקפה המצרית הקרובה. בינתיים עשה שמעון פרס מאמצים אדירים להשגת נשק. ארצות אירופה סרבו לו עד שהגיע לצ’כיה אל יאן מסריק, שפתח לפניו את מחסני הנשק. קיבלנו רובים עם גריז, שהורדנו אותם ישר מהאוניה. אלפי רובים ואפילו 2 טנקים ו 2 מטוסים. המצרים הגיעו עד 600 מ’ מהגשר עליו היינו ממוקמים. יגאל אלון הורה לי לפוצץ את הגשר. דיין התנגד ואלון אמר לי “תירה בו ותפוצץ”. יגאל אלון הגה שם רעיון צבאי ייחודי שביצעתי אותו. השכבתי את החיילים בקבוצות של 10 לשמאל הגשר. הפקודה הייתה לירות כדור אחד ע”י כל חייל, אחד אחרי השני וכך ליצור דימוי למכונת יריה – ט-ט-ט-טה. אפילו לא היה זמן לנקות את הגריז. המצרים התקדמו לעברנו עם צבא ותזמורת.
פיצוץ הגשר – 12 במאי 1948
“יגאל אלון אמר לי, יש טנדר עם חומר נפץ (חנ”מ) חבילות כדוגמת פלסטיק, 4 טון חומר נפץ. קח משם חומר, תכין את הגשר לפיצוץ. אני לא חבלן אמרתי לו והוא אמר לי תסתדר. אלתרתי משהו עם בטריות ונפצים. הורדתי מהטנדר חצי מהחומר שזה 2 טון חומר נפץ. לפיצוץ הגשר היה צריך 400 ק”ג בלבד אבל הנחנו כאמור 2 טון, מתחת ומסביב לגשר. פיצוץ הגשר נועד לעכב את תנועת המצרים לצפון. פיצצנו. הפיצוץ היה אדיר! המצרים נבהלו והתחילו לברוח. הם השאירו נשק אישי לרוב וגם רכבים וטנקים. החיילים שלנו התחבאו בשדות וגם יגאל אלון התחבא בשדה השיבולים ולא קם. ההלם של המצרים היה מוחלט והם נסוגו אל עבר משטרת עיראק סואידן וכיס פלוג’ה. פיצוץ הגשר הוא נס של מדינת ישראל”.
מו”מ עם עבדול נאצר.
המצרים כותרו ע”י הצבא שלנו על אלפי חיילים שלו. הקמנו גדר וערכנו מצור מוחלט עליהם. התחיל מו”מ בינינו לבין הפיקוד המצרי המכותר. בהיותי דובר ערבית טובה נשלחתי לניהול המו”מ מולם. הנציג המצרי שאתו נפגשתי היה סגן צעיר בשם עבדול נאצר, לימים נשיא מצרים. כל פגישה התקיימה על כוס קפה, יש לי הרבה שעות נאצר. אחרי 3 חודשים שחררנו אותם ונעשו חילופי שבויים עם שבויי ניצנים. התרנגולות של יצחק רבין.
שלמה מוסיף עוד אנקדוטה של פעם: “לחמתי גם בצפון כחייל בגולני וגם באזור קלקיליה, ג’נין, עכו, נהריה, ועוד מקומות. חנינו פעם במעלה החמישה עם הגדוד. היינו עושים קומזיצים עם תפוחי אדמה במדורה. הגיע המג”ד יצחק רבין לביקור. ראה מה שראה, אמר חכו לי. כעבור שעתיים חזר עם 5 שקים מלאים בתרנגולות שסחב ממוצא, לשמחתנו הרבה.
שלמה סמדר כיום בן 93 צלול ורהוט ושופע חיים. הוא הספר המיתולוגי במספרה בפינת הבנים דרך השרון, כבר 77 שנים. היה מדריך תיירים רב מעש. דובר 7 שפות. אב ל 3 סב ל 9 וסבא רבא ל 6 נינים. מרצה מבוקש בבתי”ס עם עוד סיפורי ארץ ישראל לרוב, מנבכי זיכרונו הבלתי נדלה.
הערה: יש גירסה שפיצוץ הגשר נעשה ע”י גד’ 53 של גבעתי. אנחנו נאמנים לסיפורו של שלמה, כעד אוטנטי ואולי מאחרוני העדים החיים בינינו כיום.
