מערכת ירוקחיים קלו, איש החינוך הדגול, מורם ומחנכם של מאות, אולי אלפי ילדים ומורים בהוד השרון, הלך לעולמו השבוע והוא בן 90 שנה. חיים אשר התגורר עם רעייתו בתיה בשנים האחרונות בדיור מוגן “עד 120” נפטר.
חיים קלו הנו דמות חינוכית מופתית מוכר ומוכר על ידי מאות תלמידיו וחניכיו זה עשרות שנים, וע”י המורים שחסו בצלו והורים שרוו נחת מהיותו מחנך ילדיהם בבי”ס ממלכתי א’ ואח”כ בי”ס לפיד, ושאר תפקידיו במערכת החינוך באזור השרון.
חיים נולד באירביל בעירק ב 1932 לאפרים ופרחה, פעילים בקהילה היהודית ונכד לסבו מנהיג היהודים באזור כולו. הוא קיבל חינוך ציוני מילדותו ואפילו נעצר ע”י השלטונות כפעיל נוער יהודי. בגיל 16 עלה לישראל למעברת כפר נחמן ברעננה. בגיל 19 עבר קורס מחנכים והיה למורה ספורט ואח”כ בתחומי הרוח, הספרות התנ”ך. שימש כסגן מנהל ממלכתי א’ ואח”כ מנהל בי”ס לפיד שנים רבות. עם צאתו לגמלאות היה פעיל בהסתדרות המורים וניהל את מכללת הגמלאים בבית ברל.
בתיה, גננת מוערכת בזכות עצמה מספרת על “הבעל האידיאלי”, להגדרתה, שכל אישה תבורך בבעל כזה. “זוגיות נפלאה של 64 שנות נישואים, של אהבה, מלוי כל צרכיי, הבנה והשקעה ללא תנאי בבני המשפחה שלנו, וכך עד יום מותו”, מדגישה בתיה.
הבת סמדר, רופאת משפחה, מדברת על מקור חום ואהבה, חיבוק והכלה. “אבא שחווה יתמות מאם בגיל שנתיים ידע להעניק אהבה ורגישות, ללא אגו ורהב. הייתה לו הסתכלות עמוקה ורוחבית על החיים וזאת העביר לנו ביד רחבה”.
עומר הנכד, איש פיננסים, על סבא חיים: “סבא הוא דמות נצחית, אב משפחה, תמיד בראש השולחן, המוביל, המנחה, המשפיע, דמות לחיקוי לכולנו”.
עמוס סימנטוב, החתן, מנכ”ל חברת הייטק וגם חבר דירקטוריון החברה הכלכלית של הוד השרון, (הבעל של הבת סיגל), על חמו הנערץ: “אני מכיר את חיים, חמי, כבר 37 שנים. הוא איש אופטימי בלתי רגיל. אין אצלו מילה שלילית, גם דברי הביקורת נאמרים בנחת. הוא מייצג מגע אנושי עם אנשים, מתחבר וקשוב לכל אחד. יש בו עוצמות לתת את הטוב שבאדם. יחסו האנושי הוא אינסטינקטיבי אצלו, אמיתי, אוטנטי. איש ספר היה חיים, מכיר את התנ”ך, מעמיק, מצטט מן המקורות, בעל ידע רחב, אוטודידקט, משכיל, וכן, איש משפחה מושלם”.
תקוה רובינסון הייתה מורה בבי”ס לפיד תחת ניהולו של חיים, מספרת על מנהל בעל גישה עדינה, שקטה, מנחמת, מעודדת. “הוא ידע לעודד במיוחד את המתקשים בין הילדים, ואפילו העונשים היו חינוכיים ומתקבלים באהבה והבנה. נתן גאווה לכל ילד ומורה ותמיד השרה אווירה רגועה ותומכת”.
לבתיה וחיים קלו שלוש בנות ו – 7 נכדים. הכיוון שקיבלו כולם היה טיפוח ההשכלה והשאיפה לקידום והישגים. כולם בעלי תארים אקדמיים, ובעלי תפקידים בכירים ברפואה, הייטק, כלכלה ואחרים.
בעבר גם התראיין חיים בעיתוננו, ותמיד היו אלו ראיונות מחכימים ובעלי עמדות ציבוריות חברתיות. בראיון לפני מספר שנים אמר לי חיים, בראיון ל”ירוק”, שלדעתו מעמד המורה בישראל דורש שדרוג משמעותי מאד, במשכורות ובמעמד הציבורי. אחרי עשרות שנות עבודה חינוכית לרבות תפקידי ניהול חרה לו מאד מעמדו של המורה בישראל ובעניין זה הוא היה תקיף ונחרץ. הייתה לו ביקורת נוקבת על מערכת החינוך, ובמשך תקופות פעילותו השקיע מאמצים ניכרים לשיפור גם בתחום זה.
יהי זכרו ברוך.
