לאחר 18 שנה שבה שיחקה מכבי סנו הוד השרון בליגה הלאומית בכדור סל ירדה השבוע סופית לליגה ארצית. זה היה כבר ברור עוד לפני שריקת הפתיחה .מכבי הוד השרון בעונה הכי גרועה בליגה הפסידה ב-26 משחקים מתוך 28 משחקי ליגה. הכישלון של הקבוצה התחיל עוד לפני תחילת העונה. מאבקי כוח בין הנהלת עמותת מכבי הוד השרון לבין ראש העיר גרמו לכך שעד ליום סגירת הרשימה לקבוצה לא היו בטחונות ואישור התקציב מול מנהלת הליגה. לא היה בכלל בטוח שהקבוצה תתחיל את העונה. ברגע האחרון העירייה שחררה מכתב התחייבות לאיגוד והקבוצה החלה את העונה ללא הכנה מוקדמת ועם מאמן חדש איתי לוי. במהלך העונה פרסמנו כאן בירוק שאיגוד הכדורסל קנס את הקבוצה מספר פעמים על התנאים המחפירים שבו נמצא האולם הביתי (אולם עתידים). שעון 24 שניות שלא פעל, מקלחות השופטים ללא מים חמים ומקלחות האורחים מוצפים ולשחקני הבית אין כלל מקלחות וחדר הלבשה לאחר המשחק. אז מה הפלא שהקבוצה צברה 26 הפסדים מול 2 ניצחונות בלבד. נכון זה רק ספורט ובכל עונה יש קבוצה שיורדת וקבוצה שעולה השאלה היא הדרך. להפסיד 26 משחקים מתוך 28 משחקים זה תבוסה, זה השפלה, זה מאבד כל ערך ספורטיבי. עיר כמו הוד השרון אין סיבה שלא תשחק באופן קבוע בליגה הלאומית ותהווה דוגמא וחיקוי לילדי העיר ותייצר במחלקות הנוער את דור העתיד של שחקני הבית. אבל, מאבקי כוח של ראש העיר הרסו. לירוק נודע שחלוקת התקציבים לתמיכות בעמותות הספורט בעיר שהתקיימה בישיבת מועצת העיר האחרונה לא אישרו את העברת התקציב לעמותת מכבי הוד השרון בכדור סל.