״הבורא נתן שתי כליות, אחת לחיות אחת לתרום״
“אנחנו אגואיסטים” אומרים לי שלושת החברים בראיון מיוחד ל”ירוק”, השלושה שזה מקרוב עשו את המעשה הנאצל מכל – נתנו חיים לאנשים שאותם כלל לא הכירו. “אלוהים נתן זכות לאישה להביא חיים לעולם, והנה גם לנו העניק הבורא את הזכות הזאת – לתרום כליה אחת משלנו וכך להציל אדם אחר מכיליון וסבל על אנושי” הם מסבירים את מעשיהם. “כן, אנחנו מאמינים שנועדנו למצוא את האיזון הנכון בין לקבל ולקחת לבין לתת ולהעניק, ואת זה יישמנו הלכה למעשה”. כל השלושה, תושבי הוד השרון. בחודשים האחרונים תרמו כל אחד מהם כליה והם עדיין בתקופת החלמה והתאוששות מאושרת.
השלושה, פעילים בגרעין תורני שלקח על עצמו לפעול לקרוב לבבות וטיפוח זהות יהודית, מסורת, חגים, לימוד תורה ושליחות הציונות הדתית. הם כבר כאן 10 שנים ומעורבים בלימוד וארגון אירועים בהנהגת הרב שמואל הולשטיין.
הרב עמי כהן (44) נשוי לצהלה (עורכת ספרותית), 8 ילדים. אחראי על תוכניות חינוכיות, רב בית הכנסת רמות השבים. בוגר הריאלי בחיפה. חייל בגדוד צבר בגבעתי. בוגר ישיבה. עדיין בתקופת החלמה מניתוח התרומה לפני שבועיים.
רפאל זוהר (31), נשוי למרים, 3 ילדים. מנהל חנות יודאיקה במגדיאל. בוגר תעשיה וניהול אוניברסיטת אריאל. תרם כליה לפני חצי שנה.
מרדכי הראל (46) נשוי, אב ל 9 , סב ל 3 נכדים. מנהל ישיבת המרכז התורני בהוד השרון. תרם כליה לאחרונה.
מספרים עמי כהן ורפאל זוהר:
“זה לא בא ככה פתאום. זוהי התבשלות והתלבטות של כמה שנים. הגעה לתובנה של חשיבות התרומה. זה משהו של מחויבות לעם ישראל כמו צבא, חוקים, חיי הקהילה. זוהי אחוות העם, כולנו ערבים זה לזה. לבסוף החלטנו וביצענו. הראיון הזה בא גם לעודד אחרים, להוסיף מודעות ולהפחית פחדים. אנחנו נמנים על רשימת התורמים בישראל: 1290 ו – 1316 כלומר איננו יחידים בארץ, יש עוד רבים כמונו. ההרגשה לפטור אדם מדיאליזה שהיא גיהינום, סבל בל יתואר, הרס משפחות, סיכון חיים מידי, זוהי הרגשה נפלאה. היחס בין כאב הניתוח לבין סבל החולה הוא 90 ל – 10 (לטובת החולה). קבלת ההחלטה ומימושה זוהי תרומה אלטרואיסטית באשר איננו מכירים את הנתרם וגם לא מקבלים ממנו דבר למעט חיבוק אוהב. בהמשך התהליך אנו מכירים את הנתרם ושמחים אתו”.
מהו התהליך, איך זה מתבצע למעשה?
“עם קבלת ההחלטה פנינו לעמותת “מתנת חיים”, שם קיבלנו שאלון היכרות לרבות מצב בריאותי. אין לנו מושג על מועמד כלשהו לתרומה. אנו נשלחים לסדרת בדיקות – דם, אולטרה סאונד, מאמץ ועוד. זה נשלח לעמותה ומועבר לביה”ח לשם בדיקות נוספות כולל אקו לב, CT ועוד. הם בודקים התאמה למועמד להשתלה מתוך רשימת נזקקים. אח”כ אנו עומדים בפני וועדה של משרד הבריאות עם רופא, עו”ד, פסיכולוג, עו”ס – 8 אנשים. בזמן שנקבע הועברנו לבתי”ח (איכילוב ובילינסון) להיכרות עם המרדים והרופאים שמשתפים אותנו בתהליך, בסיכונים, בהחלמה, במהלך הניתוח. הנתרם מאושפז בחדר לידנו והניתוח נעשה במקביל – הוצאת הכליה והשתלה מיד לנתרם. קורה שבן משפחה שרוצה לתרום למשפחתו איננו מתאים ואז עושים “דיל” בו אני תורם למשפחתו והוא תורם לאחר, כעין תרומה סיבובית בה כולם יוצאים נשכרים״.
האם אתם מכירים את הנתרמים שלכם בהמשך?
בהחלט, גם נוצרים קשרי חברות והערכה רבה. עמי תרם לברק חדד בן 60 ואחיין של ברק תרם לשמואל מויאל, כאמור תרומה סיבובית. רפאל תרם לרחמים אברהם מבית שאן, לאחר שתרומה של אשתו מלפני 22 שנה נדחתה. תרומות אלו היו הצלת חיים פשוטו כמשמעו. עלינו לציין, בהיבט הרפואי, שהכליה האחת שנשארת בגוף שלנו מתפתחת וגדלה וצוברת תפקוד מוגבר פי 1.5 מכליה רגילה, כעין פיצוי על החסר שנוצר עם הכריתה.
יש כיום כ 800 ממתינים להשתלה ולצערנו רבים מהם לא יזכו לחיים ארוכים בהיעדר תרומות מתאימות״.
וכמו שאמרנו כדברי הכותרת כאן: ״הבורא נתן לנו שתי כליות, האחת בשביל לחיות השנייה בשביל לתרום״.
הריאיון נערך בביתו של הרב עמי כהן בהוד השרון, שוקק ילדים ורעיה מעודדת, וניכרת בהם במשפחה המפוארת הזאת שהשמחה והגאווה שורה במעונם.
בפרשת וירא בספר בראשית מסופר על שלושת המלאכים שבאו לבשר לאברהם על הולדת בנו בעתיד הקרוב – בשורת חיים. גם אלו השלושה – עמי, מרדכי ורפאל, הביאו בשורת חיים, שכן הם הם, כנראה, אותם שלושת המלאכים ההם.