השבוע הלך לעולמו אחד מבניה היותר ידועים והיותר אהובים של הוד השרון, מוישיק (משה) פרלמן. בן 81 היה מוישיק במותו, אחרי שבועיים של מחלת הקורונה ואשפוז פעמיים בבי”ח מאיר. מאז גילוי הסרטן במיתרי הקול, מהם הבריא מוישיק לחלוטין, היה הוא פעיל ובמלוא חיוניותו בכל שטחי החיים. מוישיק, כנצר למשפחתו שעלתה בשנות ה-20 מליטא, היה חלק מאבני היסוד של התפתחותה של העיר הוד השרון, בהיותו “המסטר” של עסקי הבינוי, התיווך, התכנון האורבני בעיר שלנו.
בראיון שערכנו אתו לפני כמה שנים, הביא מוישיק את האני מאמין שלו לגבי נושא התיווך, אותו הגדיר כמערך דיור כוללני שמתפקידו להביא פתרון דיור הולם לכל משפחה בכל מצב כלכלי ומשפחתי. הייעוד שלו, לפי הגדרתו היה לעזור ולסייע לכל אחד לפי יכולותיו וצרכיו, בכל דרך אפשרית. בגישתו האנושית הזאת יצר סביבו אהדה בקרב האוכלוסייה בעיר וגם מחוצה לה, מה שגרם לרבים כל כך לקבל את בשורת מותו המפתיע בכאב וצער גדול. במובן רחב אפשר לראות במוישיק מחנך מעצם התנהלותו וגישתו לחיים.
בשיחה עם בני משפחתו, הרעייה תמי והילדים ערן וענת הם מעלים קווים לדמותו של אביהם הנערץ והאהוב.
“בעלי, אבינו, מוישיק (הם מדגישים את השם מוישיק ולא “סתם משה”) היה איש של אנשים” הם מספרים. “מטבעו אופטימי ללא תקנה. ראה רק טוב אצל אנשים, רק כוונות טובות, ורק את השלום בין הבריות. תמיד שאף להרחיק מריבות ואינטריגות בין בני אדם. כינו אותו “יארינג”, על שם משכין השלום מטעם האו”ם לאזורנו. היה איש אכפתי ודואג, וגם כמובן סבא אולטימטיבי לחמשת נכדיו, אותם לקח עם תמי רעייתו לטיולים חובקי עולם. סבא שלו שעלה מליטא רכש 9 דונם במגדיאל, מהם חצי השאיר למשפחה וחצי תרם להקמת מוסינזון. אבא של מוישיק, יעקב, היה חבר מועצת מגדיאל ובשנת 1963 הוביל מהלך של חיבור מגדיאל לרמתיים במקום לכפר סבא ובכך קבע היסטוריה מוניציפלית משמעותית להוד השרון. מוישיק שמר בעקביות על כושר גופני בהליכת 5 ק”מ ביום, ולמעשה אהב את החיים הטובים אותם מיצה בכל ימי חייו. הכל אמנם התחיל בדירה קטנה בקומה שלישית ללא מעלית אבל בהמשך ידע לבנות מערך חיים מלא חיות והנאה”.
המצית בכיס שהציל את חייו
עוד מספרים הילדים, על שירותו הצבאי של מוישיק. במלחמת כיפורים היה סמ”פ בדרגת רס”ן בגדוד הקשר באוגדה 162 של ברן. באזור הגשר על הסואץ חטפה הפלוגה הפגזה איומה, ממש על סף חתימת הסכם הפסקת האש. היו הרוגים ופצועים רבים ממש לידו ורסיס פגע במצית שהיה בכיס החולצה שלו. המצית קיבל את הרסיס, התקמט אבל מנע את הפגיעה בגוף עצמו. בשטח הלחימה קיבל מכתב מבתו ענת בת ה-5 מהגן בהוד השרון, שמחה בשדה הקרב. מוישיק השתתף גם במלחמת לבנון הראשונה.
במסגרת תפקידיו בתחום התיווך היה גם חבר בוועד איגוד המתווכים מלד”ן וכן שימש כבורר הראשון באיגוד הזה. כנראה שחברי האיגוד סמכו על יושרו ואמינותו בהציבם אותו כבורר במערכת הסבוכה הזאת.
הבת עו”ד ענת פרלמן גלמן, הנה מנהלת מחלקת תביעות בחברת “הרץ”, אמא לקצינים בצה”ל. הבן ערן, בעל תארים בכלכלה וניהול, מנהל עסקי נדל”ן בינלאומיים עם חברות ענק בארה”ב ואירופה. ערן מתמודד כיום לראשות העיר של הוד השרון.
גילוי נאות – אני, כותב כתבה זו, הייתי שכן באותו בניין וחבר קרוב למוישיק משך 30 שנה.
מוישיק פרלמן, היה ואיננו. חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך.