מערכת ירוקיחד. רק יחד.
כשהיה רבי פנחס צעיר, היה שקוע כולו בלימוד תורה יומם וליל בשקידה גדולה. לאט לאט נודע בעירו כתלמיד חכם שניתן להתייעץ עימו בכל שאלה, וכי בכל נושא הוא בקיא ובעל ידע נרחב. עם הזמן רבו הפונים אליו בשאלות עד שהרגיש כי הדבר פוגע ביכולתו ללמוד ברציפות ובהתמדה. לאחר שכמות הפונים הייתה בלתי נסבלת מבחינתו, פנה בתפילה לבורא עולם וביקש שלא יימצא חן בעיני הבריות ושלא יפריעו לו בלימודו.
לאחר זמן הגיע חג הסוכות, ורבי פנחס ניגש בשמחה לסוכתו. לפתע ראה כי בפתח הסוכה עומד אברהם אבינו, האושפיזין של היום הראשון, ומסרב להכנס לסוכה. לשאלתו מדוע אינו נכנס, ענה לו אברהם אבינו כי לסוכה של אדם שאינו מוצא חן בעיני עם ישראל אין הוא מרגיש בנח להכנס, והסכים להכנס רק כשהבין שרבי פנחס הבין את טעותו ושמע אותו פונה בתפילה בלב שלם לבורא עולם שיבטל את בקשתו הקודמת.
*
בחג הסוכות יש עניין מיוחד להיות בשמחה. וכפי שכתוב: “ושמחת בחגיך… והיית אך שמח”. כעיקרון זה נכון לכל החגים, אך חכמינו ז”ל דורשים שהחג העיקרי לעניין השמחה הוא חג הסוכות. ניתן להבין זאת בכך שזה החג שמגיע לאחר ימי הדין, ומתוך אמונה גדולה שלנו באהבתו של הבורא לישראל, אנו מאמינים כי נחתמה עלינו שנה טובה, ולכן אנו שמחים במיוחד.
בחג הסוכות ישנן שתי מצוות בולטות – ישיבה בסוכה, ונטילת ארבעת המינים. ויש בהם רעיון משותף שכדאי מאוד לאמצו. ארבעת המינים – אתרוג, לולב, הדס וערבה, מבטאים על פי המדרש ארבע קבוצות מהם מורכב עם ישראל. והנה יש לנו מצוה מיוחדת, בזמן נטילת ארבעת המינים – ישנה חובה לאגדם יחד, וכשאינם צמודים לא יוצאים ידי חובה בנטילתם. ללמדנו, שלאחר הימים הנוראים, אותם ימים בהם כל יהודי מחפש להתעלות, להשתנות ולהתקדם, כולם צריכים להיות מאוחדים ודבוקים אלו לאלו.
ניתן לראות זאת גם בסוכה. קיבלנו ציווי מיוחד – לצאת מבתינו ולחיות שבוע בחצר הבית, בסוכה – מין צריף העשוי מבדים פשוטים ומוצל על ידי ענפים פשוטים. קצת פחות קירות בטון שמפרידים ביננו, וכפי שהתורה מצווה: “כל האזרח בישראל ישבו בסוכות” ‘האזרח’ – בלשון יחיד, וכלשון חכמינו: “שראויין כל ישראל לישב בסוכה אחת”.
נמצא אם כן שחג הסוכות הוא חג שנועד לבטא בין היתר את אחדות ישראל והאהבה ההדדית בין חלקי העם. יהי רצון שנזכה לראות מתוך שמחת החג את עמנו מתאחד ומתאגד.
חג שמח ומרומם
