בחודש האחרון, מקיפים אותנו מכל עבר סיפורים על התנדבויות בחזית:
שמענו על החבר׳ה שארגנו מקלחות ניידות וירדו לשטחי הכינוס, שמענו על הבחור שאירגן 12 מכונות כביסה על משאית וירד לדרום לעשות לחיילים כביסה, וכמובן ששמענו על אנשים טובים שמכינים אוכל כל יום לחיילים, אבל סיפור כזה עוד לא שמענו.
מפעילי הכטמ״ם, שעשייתם בלחימה הפכה ויראלית לאחרונה בזכות הסאונד ״2,3 ש-גר״, נמצאים כבר חודש בלחימה מתמדת מהאוויר.
מפעילי הטייסת עולים ויורדים מטיסות ללא הפסקה, ואין יום שלא שומעים בדיווחי החדשות על עוד כלי טיס של חיל האוויר שחיסל חולית מחבלים שהיו בדרכם לשגר טיל או הפציצו את ביתו של אחד הרשעים. אין ספק שחיילי הטייסת עובדים קשה מאוד, וכדי להפיג את המתח טייסת ׳הנחש השחור׳ קיבלה בתרומה פסנתר.
יש רק בעיה אחת- הפסנתר נמצא במרכז הארץ במגדל דירות וכדי להביא את התרומה, נדרשת משאית עם מנוף בכדי להוריד את הפסנתר ולהוביל אותו לטייסת.
כאן נכנס הסיפור שלי – כבעלים של עיתון יש לי קשרים עם בעלי עסקים רבים וגם חברים רבים. אחד מהם הוא תושב העיר, עופר גרשון, האיש שלנו בתחום המשאיות והמנופים. העברתי אל עופר את הבקשה שקיבלתי ואמרתי- תעשה כמיטב יכולך.
עופר, בלי לחשוב פעמיים, שמח לקבל עוד הזדמנות לתרום לחיילינו בחזית ואירגן חיש מהר משאית מנוף, תפס את עוזרתו הנאמנה – ביתו אור, ונסע דרומה לכיוון המיקום שקיבל.
עופר הוריד את הפסנתר מהקומות הגבוהות של הבניין והוביל אותו לבסיס פלמחים, שם נפגש עם רס״ל (במיל׳) נ׳ וסרן ע׳, שקיבלו את פניו עם מלגזה צבאית שעזרה בהכנסת הפסנתר למועדון הטייסת.
הטייסת קיבלה מגוון רחב של תרומות מתחילת הלחימה, תרומות שעוזרות, מחזקות ונותנות רוח גב להמשך הלחימה.
אבל מה שבטוח הוא שאחרי התרומה הזו, מהיום בין טיסה לטיסה החבר׳ה בטייסת ישמרו על מורל קצת יותר גבוה.
שאפו לעופר על התרומה הייחודית שלו.