תושבים ועסקים מתנדבים בימי המלחמה // בועז בן משה

כשחיילינו האמיצים והגיבורים נלחמים באוויר בים וביבשה, מסכנים את חייהם בני הוד השרון מתגלה בעיר תנועת התנדבות חסרת תקדים. כל השנה פועל “בית המתנדב” בהובלתה של מנהלת מחלקת משאבי קהילה והתנדבות אסנת סטוצ’ינר, המפעילה מאות מתנדבים, חלקם הגדול אזרחים וותיקים, שכל אחד תורם מיכולותיו, ובכישוריו במאות מיזמים, בגני ילדים, בהפעלת הילדים, בבתי הספר, במתן הרצאות מרתקות לתלמידים והפעלות, מתן שיעורי עזר, חונכות, לווי אירועים, וסיוע בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, פעילויות רבות למען ציבור הוותיקים ומיזמים רבים אחרים שתקצר היריעה לציין בכתבה, ונאזכר רק אחדים מהם:
אחד הבולטים ביניהם הוא שלמה סמדר הספר המיתולוגי, שחגג השנה 95, שגם בגילו ממשיך להתנדב ולהופיע בשמחה רבה בפני תלמידים ומספר את סיפורה של העיר כשעוד הייתה מקבץ של שכונות עצמאיות: רמתיים, מגדיאל, רמת הדר והדר, ואת סיפורו האישי המרתק ומרתק בסיפוריו כשהילדים מבקשים להיפגש איתו שוב ושוב. דב שוורץ שלמרות נכותו תורם רבות לפעילויות הרבות . סלי גרכט, שורדת שואה בת 88 שפועלת כנערה צעירה בת 18, ופעילות ההתנדבות שלה, מפיחה בה את הרוח הצעירה, אמנון טוקר שמפעיל את מועדון ההרצאות בימי רביעי, בו מרצה בהתנדבות עמיקם שוב מגני עם על מסעותיו בעולם, ואת מועדון “מרחיבי דעת” המארח מדי יום חמישי מרצה אורח בנושאים מרתקים ומעניינים וניתנת לציבור אפשרות להיפגש עם אנשים מיוחדים בנושאים מרתקים, קבוצות נוספות של מתנדבים פועלת במועדוניות העיר המארחות את וותיקיה, בקבוצה שתומכת בחניכי “בית עמיחי” הלוקים בקשיים פיזיים והתפתחותיים וכולם בעלי צרכים מיוחדים, בקבוצה גדולה של מתנדבים המבקרים בבתי תושבים וותיקים הסובלים מבדידות, בקבוצה שדואגת לאספקת מזון לאלו שידם אינה משגת לכלכל את עצמם, או שמתקשים בתפקוד עצמאי ודואגת במיוחד לארוחות עשירות וטעימות בסופי שבוע.
“בבית המתנדב“ פועלת קבוצת נשים סורגות שסורגות למנקי הרחובות צעיפים וכובעים לחורף, בובות, ו”מתנות קטנות” למתנדבים.
ב”בית המתנדב“ פועלים בכל ימות השנה, חוגים ייעודיים לחולי פרקינסון, למורות גמלאיות, למתנדבי המשטרה ותקצר היריעה מלהזכיר את שפע הפעילויות.
הפעילות הענפה נעשית בשיתופי פעולה עם גופים, מועדונים וקבוצות רבות, מועדוני “ליונס”, בשיתוף עמותת “קליק” בראשות לינדה מוסק שפרשה לאחרונה לגמלאות, עם מועדון “בני ברית“, עם סניף ויצ”ו בעיר ועם עמותת “רעים”, שמחלקת כבר למעלה מ-25 שנים אחת לשבועיים סל מזון עשיר ל-280 משפחות בעיר.

מיד לאחר “השבת השחורה“ התייצב מערך ההתנדבות ה”משומן” והמיומן והחל לפעול ביעילות ובמרץ רב, ליצור קשר עם אנשים בודדים שחרדות המלחמה פגעה בהם, עם משפחות חד הוריות, עם מרותקי בית, חולים במחלות קשות, וכאלה שמחלימים מניתוחים מורכבים ויתר הציבור הנזקק לשרותי רווחה, לעזרה בחיי היומיום וסיעוד כלכלי ונפשי ועיקר מצוקתם היא בדידות. לכל אלא נוספו משפחות החיילים, משפחות חללי המלחמה, הן החיילים והן האזרחים, לסיוע למשפחות הפצועים, סיוע למשפחות החטופים הנקרעות מדאגה וסיוע למשפחות שפונו מהעוטף ומצאו מקלט בעיר ולמשפחות המגויסים למילואים.
כאן התגלה ציבור גדול וחדור רצון להתנדב ולסייע, החל מאזרחים שתרמו מכל טוב, בגדים, מוצרי טואלטיקה, ציוד לבית ולמטבח, משחקים ומוצרי חשמל ולציבור נוסף של מתנדבים שנרתם למיין ולארוז את התרומות ולשנע אותן ליעדם. נפתחו שני מרכזי איסוף התרומות הרבות שזרמו בקצב מסחרר לבית המתנדב תיכון הדרים ובית הספר הירוק.
מקומות בילוי כמו “נוף בחצר“ מנוה נאמן שהפך את מיקומו למטבח ענק שסיפק מאות ארוחות כל יום, שהוכנו ושונעו ע”י מתנדבים, ליחידות צה”ל השונות, למפוני יישובי עוטף עזה ולנזקקים אחרים. לא איחר אחריו מוסד קולינרי נוסף “הסילו” שאסף תרומות ענקיות, גייס צוות טבחים ומכיני ארוחות, וסיפק גם הוא למעלה מ-500 ארוחות כל יום לחיילינו, לכוחות הביטחון ולמשפחות מפוני יישובי “העוטף“.
על כל הפעילות האדירה שסופרה לעיל רק בקצרה, ניצחה אסנת סטוצ’ינר שהתרוצצה בין הפעילויות הרבות, בין מאות המתנדבים בין מוקדי הפעילויות, בין החמל”ים השונים, לא היה רגע בו לא היו על קו הטלפון שני פונים, וסוללת הטלפון “נגמרה” פעמיים ואף שלוש ביום.
הפעילות השוטפת, כל השנה וכל השנים, והקמת קבוצות מתנדבים כה רבות, שפועלות בשגרה, הוכיחה את עצמה “ביום פקודה“ והמערכת שנבנתה לאט אך בתכנון ארוך טווח, הוכיחה את עצמה במיוחד כאשר היינו כל כך זקוקים לה והצטרפו אליה מאות מתנדבים נוספים. זאת הזדמנות נפלאה להודות מקרב לב לציבור הגדול של המתנדבים שנרתם באופן מהיר ואקטיבי, ונענה לכל בקשה או צורך ולהוקיר את פועלו למען הקהילה, דחה כל פעילות שגרתית ונרתם לפעילות ההתנדבותית האדירה.
אין צל של ספק שציבור המתנדבים הגדול הוצף בסיפוק עצמי עצום על פועלו ואולי? יותר משתרם העלה את ערך עצמו בעיניו ובעיני בני משפחתו וחבריו.
עיתון “ירוק” מצטרף לקריאה, לכל מי שעוד לא מצא את מקומו במערך ההתנדבות, להצטרף למערך ההתנדבות לתרום לאחר, ויש מקום לכל מתנדב לבחור לעצמו אפיק מתאים ולהביא לעצמו סיפוק עצום ובה בעת, להביא לרווחת אנשים אחרים שזקוקים לשרותי המתנדבים.