השלט המדהים והמוזר של משה גלר // דוד בן אשר

כל העובר בכביש בין נתיב העשרה ומחסום ארז, וביניהם אלפי חיילים המשרתים באזור, לא יכול להתעלם משלט גדול בולט, המוצב למרגלות בית חנון, בשטחנו כמובן. השלט כתוב באנגלית באותיות ענקיות (ראה תמונה) והוא מעורר חיוך לצד תהיות בשל תוכנו הסרקסטי, הדוקרני, האירוני, המכוון אל יעדים מוגדרים ומנוגדים.
תוכן השלט: HAMAS GARDENS
NEW HOUSING PROJECT
DETAILS- I.S.I.S OFFICE – GAZA
בתרגום לעברית: “גני חמאס – פרויקט דיור חדש. פרטים: משרדי דאעש עזה”
הוגה הרעיון ומבצעו – עו”ד משה גלר (78, נ 3 + +7 נכדים), מוכר בכפ”ס כשותף מייסד משרדי עו”ד גלר האן מרקוביץ’ ושות’. כלכלן בהשכלתו, היה סמנכ”ל בתע”ש. הוא בעל עיטור מופת הוענק למשה במלחמת כיפור ע"י הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר.
נפגשנו עם משה לשמוע מה זה בעצם הרעיון התמוה למדי בהצבת השלט הזה? מספר משה:
“ימים ולילות משודרות בטלוויזיה כתבות וידיעות של בכי ונהי על רוע גורלנו, על הכישלון הגדול, על התחושות הנוראיות, החטופים, הטרגדיה האיומה. בד בבד בעצם מעצימים את הצלחתו של חמאס ולמעשה מפארים בכך את ניצחונו בהתקפת ה-7 באוקטובר. נוצר רושם בעיסוק העצום הזה בכל התקשורת, של קרדיט לחמאס על הצלחתו ברצח הנורא. במובן מסוים התקשורת שלנו מציגה את חמאס כמנצח.
אולם האמת שונה לחלוטין, שכן החמאס המיט אסון על תושבי עזה, על המוני הפליטים שלו, גרם להרס העצום של הארץ שלהם. אמרתי, צריך לעשות משהו להרמת המורל של חיילינו, אולי משהו אירוני שגם יעלה חיוך וגם יבטא את האמת לגבי מעשהו של חמאס לתושבי ארצו. חשבתי על רעיון להציג לתושבי עזה פרויקט מגורים חדש בשם “גני חמאס” בו יוכלו התושבים לבנות את עתידם הרגוע. פרטים והרשמה – במשרדי דאעש בעזה. על השלט שמתי את תמונת ההרס בבית חנון כשב”שכונה החדשה” נשאר רק חמור”. מין רעיון גרוטסקי עם מסר נוקב ובועט”.
רעיון מעניין, ואיך קיבלו את זה החיילים שלנו?
“קיבלו את זה בשמחה רבה והתלהבות. גם כשפניתי לעושה השלטים, שלטי כתריאלי עמוס, קיבלתי מהם את העבודה והחומרים ללא תשלום. ביום האחרון של ההפוגה יצאנו, אני וחברי איציק אנגלוביץ, איש הוד השרון, לכיוון העוטף. נתקלנו במחסום של צה”ל, הראינו להם את השלט והורשינו לעבור. הגענו לחניון טנקים, החיילים ממש התלהבו. נתנו לנו ליווי של ג’יפ, פטיש גדול וגם עזרו לנו להציב את השלט. הסמג”ד אמר שזה מחזק את מורל החיילים והוא יפיץ את זה ביחידות שלהם. הם גם צילמו אותנו עם השלט שמאד אהבו”.
משה, לגבי חיילי צה”ל השלט הזה הוא אמצעי בידור וכדבריך, גם מרכיב מורלי בחזית, אבל בעצם היה חשוב יותר להפיץ אותו דווקא בין תושבי עזה לערער עוד יותר את אמונם בחמאס שהרס אח חייהם?
“זה נכון מאד. אם הם יגיעו לראות את זה, אז עוד אלמנט למיטוט החמאס. וזה מיועד גם, אולי בעיקר, לתקשורת העולמית, שאולי תיחשף לרעיון ולשלט אחרי הפרסום ב”ירוק”.
משה, ברשותך, מה הוא סיפור עיטור המופת שקיבלת במלחמת ששת הימים?
(אחרי היסוס של צניעות): “הייתי מ”מ חי”ר בלחימה על כיבוש חאן יונס, ממש במקום הלחימה של היום. יצאנו מקיבוץ מגן, רגלית והגענו ללחימה ברחוב ג’לאל, הראשי בשכונה. מחלקה שלי לצד אחד של הרחוב מחלקה שניה בצד השני. תוך כדי קרב לטיהור הבתים נפצעתי, חטפתי כדור בצוואר. חרף הפציעה המשכתי להוביל את המחלקה עד סוף הקרב. אחרי שעתיים פוניתי לתאג”ד. היו לי 30 חיילים ולא רציתי שייבהלו ויפחדו להמשיך במשימה. אח”כ אמרו לי חיילים שלי ש”איך יכולנו לסגת או להיעצר כשאנחנו רואים את המ”מ שלנו מתקדם לפנינו עם כתם דם על הגב”.