מערכת ירוק
אדית פישהוף גלבוע, בת 100 וחצי, בראיון מחכים ל”ירוק”, על אריכות ימים, על צלילות הדעת, על ימי השואה באיטליה, על כתיבת 3 ספרים, על הרצאות ברחבי העולם, על 2 ילדים, 5 נכדים, 7 נינים ועל אופטימיות ללא תקנה.כתושבת וותיקה בכפ”ס מתגוררת כיום זה מספר שנים ב”בית בכפר”, מלאת פעילות, רהוטה בדיבורה, מרשימה באישיותה, מקרינה ידענות וסקרנות וביטחון וגם דאגה לא קטנה מהמצב הכללי בארץ. בעלה פאול נפטר לפני שנים רבות, לאחר ששירת כקצין בח”א בבסיס בו שרתה גם אדית עצמה. בהקשר המשפחתי אדית הנה חברת “צוות” סניף כפ”ס ואף תציג את ספריה בתערוכת אמני צוות בעיר שתיפתח במאי. כאמור 3 ספרים פרי עטה של אדית, עוסקים בהיסטוריה של השואה באיטליה, תקופה ואירועים שלא כל כך ידועים בהקשר של השואה. ספר אחד בעברית “צבעים על פני המים” ושני ספרים בגרמנית ואיטלקית באותם נושאים.
קורותיה של אדית סבוכים ומעוררים מחשבה וסקרנות, כפי שהיא מספרת אותם ברהיטות מרשימה ותוך זיכרון ספציפי של שמות ותאריכים של קרוב ל 90 שנה.
כך אדית מתחילה: “נולדתי בוינה ב 1923 למשפחת פישהוף, משפחה במעמד גבוה, אבא מעצב אופנה (חייט בהגדרתו) ואמא מורה לספרות גרמנית. אחותי טרודה היפהפיה גדולה ממני בשנתיים. 1935, האנשלוס – סיפוח אוסטריה ע”י היטלר, אבא החליט לעזוב לאיטליה ועברנו לאזור פיומה. היה זה ב 1939 שמיליציות פשיסטיות איטלקיות הקיפו את ביתנו, נכנסו בכוח ולקחו את אבא לתדהמתנו וחרדתנו הנוראה. הגיעה פקודה לעזוב את הבית לתחנת רכבת ומשם למחנה ריכוז בפרמונט. בהתערבות האפיפיור הועברנו ל”שבי חופשי” – מגורים בנדידה בכפרים באזור סן לורנצו עם הגבלות קשות ליהודים. עבדנו בתפירה למחיה דחוקה. ב 1944 הגרמנים כבשו את צפון איטליה ונשקפה סכנה מיידית ליפול לידי הגסטפו. מפקד משטרה איטלקי במקום החליט להציל אותנו ושלח אותנו לחווה שלו במחוז ברשה. האיש הזה, פפינו איפוליטי, הוכר כחסיד אומות העולם. בחווה ההיא להסתיר את יהדותנו, החלפנו את שמותנו לפיסקוטי – ריטה ולידיה. גרנו במנזר שנה כאיטלקיות כל דבר שם גם רכשתי את השפה בה אני שולטת עד היום. בתום המלחמה 1945 עברנו למילנו, שם פגשנו את אנשי הסוכנות כפליטי שואה לקראת עליה לארץ ישראל. התרגשות עצומה אפפה אותנו כשראינו חייל עברי ראשון, מחיילי הבריגדה שעזרו לעקורים היהודים באותם ימים. החיילים היהודים ארגנו מסיבה בחיפושי בנות להיכרות במחנה, וכך בין החיילים הגיע גם בחור נאה בשם פאול שמשך מיד את תשומת לבי. כמובן שהוא נמשך מיד לאחותי היפהפיה טרודה, אלא שהפעם לא ויתרתי, וכבשתי את ליבו של אהוב לבי. עוד באיטליה התחתנתי עם פאול להמשך 52 שנות נישואינו הטובות בישראל. מוונציה באוניה קולורדו ספרינגס דרך מצרים, סיני לארץ. אח”כ שרות בצה”ל סיום לימודים בבר אילן תקשורת וסוציולוגיה, עיתונאות וכאמור 3 ספרים.
אני רוצה לציין משהו שרבים לא יודעים, שהאיטלקים בד”כ לא רצחו יהודים בעצמם, חרף היותם חלק ממדינות הציר הפשיסטים, אלא העבירו אותם לידי הגרמנים לטיפולם הנאצי”.
נעשית מרצה מבוקשת , על מה ההרצאות?
“אני מרצה על ההיסטוריה ותקופת השואה באיטליה. הופעתי כבר באיטליה לפני סטודנטים ופרופסורים באוניברסיטאות. בתי”ס, באוסטריה בתיאטרון ובמקומות רבים אחרים. בארץ בשיחות בסלון וגם באשכול פיס, במפעלי הייטק ועוד. ברשותי עשרות תעודות הוקרה ומדליות ממוסדות וארגונים רבים”.
והשאלה המתבקשת, אריכות ימים ובמצב כל כך טוב, מאיפה זה?
“יש בזה זיק של גנטיקה, זיק של הומור, זיק של תקווה, וגם המון שנים של שחיה. תמיד להפעיל את הממברנות, לא לפחד לעשות שטויות בחיים, התעמלות כל בוקר במרפסת עם קרני שמש ראשונות.
והעיקר – לא להפסיק לאהוב”.
