מערכת ירוקמסדר כנפיים בו הוענקו כנפי הטיסה לבוגרי ובוגרות קורס הטיס 188, נערך בעיצומה של הלחימה המתמשכת בה חיל האוויר לוקח חלק משמעותי במשימות ההגנה וההתקפה של צה״ל.
לוחמות ולוחמי צוות אוויר יצטרפו לשורותיו של חיל האוויר, יהוו את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה"ל ויובילו את משימות חיל האוויר בשנים הבאות.
סגן י' בן 21, מהוד השרון – נווט קרב
סגן י’ בן 21, מהוד השרון, מסיים את קורס טיס מספר 188 במגמת נווטי קרב.
לסגן י’ אח קטן המשרת בתלפיות. שני הוריו רופאים, אמו בתל השומר ואביו ברמת גן.
בזמנו הפנוי אוהב י’ לתופף, לשחק טניס, לשחות, לקרוא, לבשל, לאפות ולשחק בסוני.
י’ הרחיב בתיכון את המגמות ספרות ומוזיקה, וגם כן לקח חלק בתנועת הנוער “הנוער העובד והלומד”. טרם גיוסו לצה”ל, למד והתחנך במכינת “הנגב-שדה בוקר”, שם למד המון על ציונות ועל הארץ, והתנדב.
י' לא תמיד רצה להיות צוות אויר: "רציתי להיות לוחם ביחידה מובחרת, וגם התמיינתי לטייס, עם הזמן עלתה המוטיבציה להתגייס לטייס. אני אוהב לטוס במטוסי קרב, אני מרגיש שיש לי השפעה מאוד גדולה על ביטחון המדינה".
י' מספר על התחושות ועל האווירה במגמה: "כולם בעד כולם, לומדים ביחד כל היום, עוזרים אחד לשנייה, צוחקים כל הזמן, ומורידים את הפאניקה".
סגן י' מספר על חוויה שזכורה לו במיוחד מהקורס: "קיבלנו עבודה והרגשתי שזאת הפעם הראשונה שאני אחראי על משהו מאפס, ושיש לי יד חופשית לעבוד בדרך שלי".
י' מספר על המלחמה ועל התחושות: "אני מהר מאוד מתחיל להבין שישראל זה המקום היחיד שאפשר לחיות בו. אני מגיש תחושת שליחות כי אני יודע שבמלחמה הבאה זה יהיה אני שיהיה באוויר".
סגן י' מסכם שלוש שנים בקורס טיס: "הכי חשוב תמיד לדחוף קדימה וגם אם טעינו לשפר לתחקר ולהשתפר".
סרן ג' בן 24, מהוד השרון – טייס מסוקים
סרן ג’ בן 24, מהוד השרון, מסיים את קורס טיס מספר 188 במגמת מסוקים. לג’ אחות גדולה ששירתה גם היא בחיל האוויר, ואחות צעירה שעתידה גם היא להתגייס לחיל האוויר. אמו שירתה בבסיס חצרים כפקמ”צית, שם הכירה את אביו שהיה טייס מסוקים. כשהיה ג’ בן 11, אביו נפטר. בתיכון הרחיב ג’ מגמות פיזיקה וכימיה, ובמסגרת הקורס עשה תואר ראשון בניהול מערכות מידע. בזמנו הפנוי אוהב ג’ להתאמן, לגלוש סנובורד, לטייל ולשמוע מוזיקה.
סרן ג’ התגייס בינואר 2019 לקורס 183, לאחר 10 חודשים בקורס נפל מהקורס ועבר להשלמת קצונה בהגנה אוירית, שם שירת כקצין בגדוד 66 כשנתיים, וביצע מספר תפקידים כגון מפ”ל, סמס”ול ומפקד קורס, ג’ אף קיבל קצין מצטיין ממהגנ”א, הוא מספר שאהב את השירות בהגנ”א וכי זה היה משמעותי עבורו, פיתח אותו רבות כאדם וכקצין. לאחר השירות בהגנ”א הצליח ג’ לחזור לקורס. כשהתחילו המיונים לצבא, ידע ג’ שהוא רוצה להתגייס לקורס. ג’ מספר שדווקא בתקופה בה שירת בהגנ”א הגיע להבנה אמיתית, למה הוא רוצה להיות בקורס טיס. ג' אומר: "היה כיף לטוס, הקורס הוא תשתית מעולה לאתגר פיזי וקוגיטיבי, ואני יודע שאוכל גם לתרום ככה למדינה כמה שיותר".
ג' מספר על המגמה: "אני שמח שאני במגמת מסוקים, פחדתי לקבל מגמה אחרת, במערך המסוקים אתה מחובר לשטח וללוחמים".
סרן ג': שככל שעבר הזמן בקורס, נוצר פער בינו לבין החברים מהבית, דבר שהקשה עליו.
על חוויה שזכורה לו במיוחד ג': "לסיים את שלב הבסיסי במצדה היה מספק ומרגש, להצליח את מה שלא הצלחתי לעשות בפעם הקודמת".
במהלך מלחמת "חרבות ברזל", אומר ג' שהמוטיבציה עלתה, והבין כמה משמעות התפקיד עצומה: "כשהתחילה המלחמה ישר כתבתי לחברים מהגנ"א, במשך שבועיים הלכתי לתגבר בתא הגנ"א בור חיל האוויר והרגשתי שעשיתי משהו משמעותי, זה נתן לי המון כוח להמשך"
ג' מספר: כי במהלך הקורס המפקדים מדברים על היום בו יצטרכו לחצות קו, דבר שתמיד היה נשמע כמו תרחיש רחוק, וב-7 באוקטובר הבינו שבשנייה הכל משתנה ודברים כאלה קוראים על בסיס יומי.
סרן ג' מסכם שלוש שנים בקורס טיס: "הגיע הסוף של ההתחלה".
