מערכת ירוק.זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל לפני 100 שנה ב- יולי 1924 נוסדה המושבה מגדיאל שהפכה לסמל הקוממיות של מדינת ישראל. כאן על הכבישים שאתם נוסעים יום יום נערכו קרבות מרים שגבו קורבנות ובזכות המתיישבים האמיצים וחיילי אלכסנדרוני והאצ"ל שרד הישוב .
ההתחלה הייתה מדהימה. בתחילת 1924 התכנסו בתל אביב 12 המייסדים של מגדיאל והחליטו יחד להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים .המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב שתרכוש עבורם אדמה ולאחר חיפושים נמצא הקרקע וב- 4 ביוני 1924 רכשה "הכשרת היישוב" באמצעות נציגה יהושע חנקין, 4,197 דונם ממערב לביאר עדס (גיל עמל של היום) מהשייח' של השבט הבדואי אבו כישכ ששלט בכל האזור. עלות הרכישה הייתה 14.000 לירות ארץ-ישראליות ועל אדמות אלו הוקמה המושבה מגדיאל מערבית לכפר הערבי.
בשנת 1926 נחתם הסכם שלום בין תושבי מגדיאל וביאר עדס. תושבי הכפר הצהירו במהלך חגיגת ההסכם שהם שמחים על ההתיישבות היהודית בקרבתם המביאה פיתוח ושיפור בבריאות. הסכם השלום שלא החזיק זמן רב במאורעות תרפ"ט- 1929, מחשש להתקפה של ערביי קלקיליה, אבו כישכ וביאר עדס פונו הנשים והילדים של מגדיאל למושב כפר מל"ל שבו היו רפתות ומבני בטון עמידים, שלא כמו במושבה מגדיאל שהבתים היו עדין צריפים הבנויים מבלוקים ועץ.
הגברים של המושבה התכנסו במגדל המים על עמודי בטון, ברחוב אהבה(הקיים עד היום) מילאו שקי חול והפכו את המקום לעמדת שמירה. בנוסף החליטו המתיישבים להקים בית כנסת חדש בלב הכיכר המרכזית של היישוב אשר ישמש גם כמבנה מבוצר וכמקום מקלט.
בית הכנסת נחנך בשנת 1931, אף כי בנייתו הושלמה רק בשנת 1944 בקומה העליונה של בית הכנסת הוקמו עמדות שמירה ותושבי מגדיאל היו במשך שנים בתורנות שמירה בעמדה של בית הכנסת .
במהלך המרד הערבי הגדול תקפו תושבי ביאר עדס את המושבה. המתח והפורענות מצד הערבים על מגדיאל לא פסקה ובעקבות מידע על המצאות כנופיות בכפר פשטו 25 לוחמים של האצ"ל בפיקודו של משה מולדבסקי על הכפר ב-28 במאי 1939. הם ירו על בתים במרכז הכפר ועל פי ההודעה הרשמית הרגו גבר וארבע נשים ופצעו שלושה בלילה שבין 4 ל-5 במרץ 1948, תחת גשם שוטף ובאזור בוצי, תקפו חיילי אלכסנדרוני את הכפר הרגו כ-15 איש ופוצצו בו עמדות ירי, אולם הכוונה לפוצץ בתים שולטים בכפר לא הושגה. חיילי אלכסנדרוני לא כבשו את הכפר מחשש להתערבות של הבריטים. לחיילי אלכסנדרוני היו מספר פצועים, אחד מהם נפטר לאחר מכן מפצעיו. למחרת נמשכו חילופי האש ושניים ממגיני מגדיאל נהרגו אולם בעקבות הקרב נטשו הלוחמים הערבים את ביאר עדס ותושבי המקום עזבו עמם. לאחר הקרב הושג הסכם הפסקת אש ותושבי הכפר שבו לבתיהם. אולם הפסקת האש לא האריכה ימים. אנשי הלח"י תקפו את הכפר ופוצצו בו כ-30 בתים והכפר ננטש שוב ב-12 באפריל הקרן הקיימת לישראל, בהוראתו של יוסף ויץ, הרסה את בתי הכפר ביוני 1948 .בעת מלחמת העצמאות ניסו מספר כפרים ערביים קרובים בעזרת צבא עיראק וצבא קאוקג'י לכבוש את מגדיאל אך בעזרת יישובים סמוכים, מגדיאל הצליחה להדוף את הכוחות.
על אדמת כפר ביאר עדס הקימה מגדיאל שכונה חדשה בשם גיל עמל אשר קלטה עולים חדשים בעיקר מתימן. בזכות עמדתה האיתנה של מגדיאל בקרבות זכתה מגדיאל לקבל את נס הקוממיות בתעודה שנלוותה לנס נרשם: "וזאת התעודה בישראל כי המושבה מגדיאל הייתה בלוחמי מלחמת הקוממיות ועזרה באמונה לניצחון צבא הגנה לישראל, ועל כן הוענק לה אות הקוממיות".
כל זה התרחש כאן לפני 74 שנה .
