הדמוקרטיה מתפוררת ,סיפורו האישי של יובל המפגין שנעצר ונחבל בהפגנה נגד ראש הממשלה בהוד השרון לקרוא ולא להאמין

הרחוב שבו התקיים הכנס היה חסום. המפגינים עמדו בקצה הרחוב, ואנחנו, (קבוצה של 2 צעירים ו-2 נשים מבוגרות) החלטנו ללכת לצעוק ממקום אחר. נכנסנו דרך רחוב צדדי עד שהגענו למחסום שהוצב לשם האירוע, ושם נעצרנו. היינו חמושים בכלי הנשק שהכי מפחיד את המשטרה והשלטון: מגפון.

לא עברו 10 שניות ו-3 שוטרים רצו לעברינו וצעקו לנו שנלך משם.

לא התווכחנו, הסתובבנו והתחלנו ללכת חזרה לכיוון המפגינים בקצה הרחוב. השוטרים כמובן היו צריכים להדגיש שהם בעלי הבית, והחלו לדחוף אותנו מאחורה. הסברנו לשוטרים שאיו צורך לדחוף ושאנחנו הולכים, אבל אם יש הזדמנות לפרוק קצת עצבים על מפגיני בלפור – למה לא?

השוטרים המשיכו לדחוף, הפעם כבר יותר באגרסיביות. ממש שני מטר לפני המחסום שממנו היינו אמורים לחזור לקבוצת המפגינים הגדולה, אחד השוטרים שם החליט שהיום הוא רוצה אקשן, חנק אותי מאחורה, הטיח את ראשי בגדר הבטחון שהייתה שם וריתק אותי לרצפה. שאר השוטרים כמובן לא פספסו את ההזדמנות, והצטרפו לחגיגה. 4 שוטרים על מפגין שלא עבר שום חוק, לא היה אלים ואפילו לא קילל.

זו הייתה דקה קסומה עם משטרת ישראל: ברכיות לצלעות, חניקות, אצבעות לעיניים וכמובן שאיך אפשר בלי לעקם את היד.

לא התנגדתי, גם לא היה לי סיכוי להתנגד כש-4 שוטרים שטופי שנאה החליטו שאני הפרס שלהם להיום. איתי ניסה לעזור לי (במילים) ונעצר גם הוא.

משם נלקחנו אזוקים לכיוון הניידת, כשבדרך אלייה הבריונים במדים מוסיפים בעיטות קטנות מאחורה ככה לכיף, ולחישות אירוטיות באוזן כגון "יא אהבל מי אתה חושב שאתה" ו-"אם תמשיך לדבר יכאב לך יותר". מקסימים.

כשהגענו לתחנה, אחרי חיפוש מעמיק על גופינו ושאלות לא רלוונטיות כמו "לאיזה ארגון אתם משתייכים" נכנסנו לתא המעצר ומשם לחקירה.

לחוקר מהר מאד לא היה ספק שהוא מבזבז את הזמן שלו ושחרר אותנו הביתה בלי תנאים מגבילים – כמו 995 מ-1000 העצורים במסגרת מחאות בלפור. בדיחה.

בחוץ כמו תמיד חיכו לנו 30 חברים מהמחאה. סולידריות!

זה הכוח של המחאה. זה הבסיס למחאה. וזה הבסיס לחברה מתוקנת. להיות אחד עם השני, לא להשאיר אף אחד לבד.

ביום שבת ה20.3 מתקיימת הפגנת ענק בבלפור רגע לפני בחירות.

ביום שלישי ה23.3 אנחנו יוצאים להצביע.

אני מבקש מכל מי שנחשף לפוסט הזה – סולידריות! בואו לבלפור וצאו להצביע. כבר כמעט שנה שלמה אנחנו סופגים אלימות ברחובות, הן מהמשטרה והן מביביסטים שטופי מוח. אנחנו נלחמים כדי לצעוק את מה שהרבה מאד אנשים מאמינים בו, הרבה מאד אנשים שלא הצטרפו אלינו – כל אחד מסיבותיו.

אז גם אם יש לכם ביקורת על המחאה (וברור שתהיה וטוב שתהיה), גם אם יש לכן תוכניות לשבת, גם אם לא מעניינת אתכם פוליטיקה, גם אם התייאשתן מהפוליטיקאים או ש"אין אף אחד ראוי", בואו לבלפור וצאו להצביע.

את ההרס והשנאה שביבי זרע פה ייקח שנים לתקן. לפחות בואו נעשה את הצעד הראשון.

ביחד ננצח.