מערכת ירוק'הזהרו מן הצבועים'
פעם נתפס צעיר גונב לחם ממאפיה. גזר הדין על גניבה באותה מדינה היה מוות. לאחר שהשופטים גזרו עליו את דינו למיתה, והמלך אישר, באו לקיים את גזר הדין. אולם לפני הביצוע, הצעיר ביקש לדבר עם נשיא בית המשפט בארבע עיניים. הוא אמר לו כי בידיו סוד כמוס שקיבל מאבות אבותיו, וכעת רגע לפני שהוא עומד למות הוא מעוניין לגלות אותו לאנשים אחרי. הצעיר סיפר כי בידיו לחש מיוחד, שאם אומרים אותו לפני זריעת גרעין באדמה, אזי בתוך שעה קלה יצמח עץ אדיר מימדים לתפארת עמוס בפירות. השופט ביקש לשמוע את הלחש המדובר, אולם הצעיר דרש כי יחד עם השופט יבואו גם המלך ושר האוצר לחזות במו עיניהם בהדגמה. כשהתכנסו שלושתם, לקח הגנב גרעין של אפרסק, החזיקו בשתי ידיו, ואמר את הלחש בעצימת עיניים. כשסיים, פנה אל השלושה ואמר כעת יש צורך להטמין את הגרעין באדמה, אולם התנאי הוא כי הדבר ייעשה על ידי מי שידיו נקיות לחלוטין מכל גניבה, ואילו אני, כידוע לכם, גנבתי, ולכן אבקש כי שר האוצר ישתול את הגרעין. השר התחיל לגמגם, ואמר כי הוא חושש שמשום שכספים רבים עוברים תחת ידיו, הוא חושש שמא פעם משהו נדבק אליו, ולכן העץ לא יגדל, והציע כי השופט הרם הוא יטמין את הגרעין. השופט השפיל את עיניו ואמר שזכור לו משהו מימי נעוריו שלא התגבר על יצרו ומלמל עוד כמה מילים, וביקש מהמלך שיבצע הוא את המשימה. אל מול המלך הנבוך שחיפש את הדרך להתחמק, אמר להם הגנב, כי הוא מוכן לשאת בעונש המושת עליו, אולם לא בטוח שהוא היחיד שמגיע לו עונש שכזה…
*
אנו דורשים מסביבתנו רמה מוסרית וכללי התנהגות מסויימים, אך האם אנו תמיד עומדים ברף הציפיות שאנו מצפים בהתנהגותם של אחרים?!
בפרשת השבוע אנו קוראים על מיני הבהמות והחיות המותרות באכילה – אלו שיש להן קיבה הגורמת להן להעלות גרה, וגם שברגליהן יש פרסות שסועות. התורה נותנת דוגמאות לבהמות שאינן מותרות, כגון: הגמל והארנבת אסורות באכילה, למרות שהן מעלות גרה, משום שהפרסות שלהן אינן שסועות. ישנה רק בהמה אחת, שיש לה רק את הסימן החיצוני ולא הסימן הפנימי, כלומר פרסות מתאימות אך הקיבה לא בנויה כקיבה המעלה גרה – וזהו החזיר. חכמינו ז”ל אמרו על כך שזוהי הצביעות – מבחוץ נראה כשר, אך מפנים מקולקל. ועל כך אמרו: “אל תתיראי מן הפרושין (הצדיקים) ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין”
שבת שלום
