שושנה חצור המורה המיתולוגית לחליל, נפטרה לפני 10 שנים. עכשיו יצא הספר אודותיה “כהולכת בחליל” שנכתב ע”י נכדתה טליה אהרון אזולאי. הספר נפתח בציטוט מ”ירוק”: “קול החליל נדם” ומסתיים בכתבה על שושנה שהתפרסמה בעיתוננו. מאות ואולי אלפי ילדי הוד השרון עברו תחת ידיה של המורה לחליל, שושנה, וודאי זוכרים אותה כדמות חינוכית מוסיקלית בלתי נשכחת.
הספר הוא תולדה של מחקר מקיף שעשתה הכותבת, על סבתה ועל סבה לוץ הצייר המהולל, אבל מעבר לסקירה המשפחתית זהו בעצם ספר היסטורי רחב היקף, מרתק לכל מי שמורשת ישראל מעניינת אותו וחשובה לו.
דרך דמותה של שושנה אנו מתחילים בגרמניה של שנות ה 30 ועלייה לארץ עם ולטר וארנה הוריה האמידים, דרך ערי הנמל אל ארץ ישראל הקטנה הענייה. ממשיך בניסיונה של הילדה הזרה להתערות בחברת הצברים המתנשאים. התבגרותה בתל אביב, מאבקה להתגייס לפלמ”ח חרף צליעתה ממחלת הפוליו. התפתחות עולם המוסיקה בישראל הצעירה והגעה בסופו של דבר לרמתיים, הוד השרון של היום. לאורך הספר תיאורים של מציאות ארצנו, נופיה, עדותיה, התפתחותה, חגיה, תלאותיה, שיריה ותרבותה, הכרזת העצמאות, משהו כעין רומן היסטורי דרך משקפים של משפחה שורשית אחת.
הספר מחזיק 290 עמ’ מאוייר כולו ע”י הסבא לוץ, באיורים נהדרים, שותפות יצירתית של הסבא והנכדה – הרכב מנצח. חלקו האחרון של הספר הוא למעשה אלבום תמונות משולב איורים וקטעים פיוטיים ומסמכים היסטוריים.
בגב הספר כתבה הנכדה טליה: זהו סיפור על אישה נועזת למרות הכל, על חברות, על אהבת אדם ועל דרך החינוך. מומלץ מאד לכל מכיריה של שושנה ומוקירי זכרה, ולאוהבי הספר בכלל.
ניתן לרכישה בחנות מאיר.