מערכת ירוק
ריצת חובבים לבריאות הגוף הינה נחלתם של רבים רבים, אבל ריצה כמו זאת שנספר כאן, היא נחלתם של מתי מעט, של בודדים, אם לא נאמר, ממש משוגעים לדבר. יש כאלה שבהנאה סגפנית מנסים ומצליחים למצות עד תום את יכולתו של הגוף לעמוד בקושי קיצוני שכזה. כך דנה, תושבת הוד השרון, בת 52, אשר עשתה את ההישג הבלתי נתפס – ריצה של 75 ק”מ ב 14 שעות, שכללה גם 1800 מ’ של עליות מצטברות שבהן מתונות אבל גם תלולות ומפרכות עד כלות.
הריצה הזאת נערכה השבוע ברמת הגולן דנה מורן שלנו.
דנה מספרת:
“התכוננו לריצה הזאת כריצת שטח תחרותית בהונגריה, שבוטלה בגלל הקורונה. החלטנו לבצע חלופה הולמת בארץ ובחרתי את רמת הגולן כאזור ראוי למבצע הזה. בהיכרותי את האזור תכננתי את המסלול בקפידה רבה וכך בדיוק לפני שבוע יצאנו לדרך. ריצה כזאת מחייבת היערכות מקצועית מאד עם רכב ליווי, תכנון תחנות ריענון, לבוש מתאים, תרמיל מיוחד עם כיסי מים (פלסקים), מזון, מקלות ריצה, כובע, נעלי ריצת שטח מיוחדות לתנועה על אבנים בוץ והכל.
המסלול מתחיל באנדרטה של פלס”ר 7 עובר בדרך את הר אודם, שביל הגולן, הר רם, הר כרמים, מורדות החרמון, מג’דל שאמס, בוקעתה, הר ורדה, כעין סיבוב. מסתיים במרום גולן. יוצאים ב 3:30 בבוקר הקריר, ומסיימים ב 17:30. רצים כל הדרך. מתכננים זמני חיתוך שזה הפסקת ריענון של כ 10 דקות לשתיה, אכילה, קולה, מיץ תפוזים, הרבה סוכרים. לא יושבים, קצת מתרעננים. יש 7 תחנות כאלה במסלול”.
כולם מסיימים?
“יצאנו 7 הגענו 4, אני עם 3 גברים: טל, חגי וברעם.
ויש כמובן אימונים לקראת מאמץ אדיר כזה?
“חצי שנה של אימונים אינטנסיביים.
70 ק”מ בשבוע. היו בעיות בתקופת הקורונה ואז התאמנתי כאן בפארק האקולוגי. 20 פעמים עליה וירידה מהר הזבל. חייבים הרבה אימון עליות. בריצה הגדולה מודדים את מרחקי העליות של כל גבעה והר ומחברים, שזה כאמור יצא 1800 מ’ של עליות מצטברות. זה נתון חשוב מאד שמעיד על הקושי של המרוץ. באימונים מודדים “שעות רגליים”.
בסופ”ש יש לנו עד 7 שעות רגליים. בישראל יש כ 20 “משוגעות” כמוני ויותר גברים. בחו”ל זה נקרא אולטרא מרתון, גם למרחקים של 100 ק”מ. למשל בשוייץ רצתי 54 ק”מ שגם זה אולטרא. אנחנו מתאמנים הרבה על הגלבוע, בחרמון, בהרי מנשה, בעליות הכרמל התלולות ועוד מקומות יפים. התוצאה הסופית היא למתוח את היכולת למקסימום”.
מה מושך לעשות מאמץ מטורף כזה, דנה?
“זה כיף לראות את הארץ היפהפיה שלנו דרך הרגליים, בדרכים מגוונות כל כך. כל הריצה נעשית על שבילים מוכרים, חלקם מוסדרים יותר וחלקם שבילים מסומנים לטיילים. ברמה”ג אסור לסטות משבילים מוסדרים. וזה כמובן נותן סיפוק עצום מעצם ההתגברות על האתגר הקשה הזה”.
דנה, את הרי במקצועך מעצבת פנים של דירות ובתים וגם מנהלת אקדמית במגמה לעיצוב פנים במכללת “פרוג”.
תיארת לי את הקשר בין הדברים, מהו?
“בעבודתי בעיצוב אני מדגישה את הצורך בהרבה סבלנות והתחשבות בלקוח. יש בזה הכנות ארוכות טווח, יעד רחוק, תהליכים נבנים, אורך נשימה, מבט קדימה התרשמות והערכה ליופי, למרחב (בתוך הדירה), לצבעים, לתכנון המדויק ולאהבת המקצוע. הנה, שמת לב שכל הדברים הללו תואמים גם את הריצה הארוכה הנפלאה הזאת? זהו השילוב המהודר של המקצוע והתחביב המשלימים כל כך יפה זה את זה. 0
