הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ”ל סיפר שפעם באו באחת המלחמות ל’בבא סאלי’ זצ”ל, וביקשו ממנו לקלל את אויבי ישראל. הרב ענה להם שמעולם לא קילל איש, וכי זאת לא דרכו, אלא יברך את אויבינו שיראו בישועת ישראל. זה לא רק סמנטיקה, זה מהלך נפשי מהותי, האם אנחנו מחפשים לפתור בעיות בקללות או בהוספת טוב, שמבליעות ומעלימות את הרע בעולם.
האם הקדוש ברוך הוא כועס לפעמים?! דוד המלך בספר תהילים כותב: “טוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו”. בורא עולם הוא טוב ומשפיע שפע של טובה על העולם. אולם חכמינו ז”ל מתארים שישנו רגע אחד ביום, רגע קטן יחיד, בו בורא עולם כועס, ובשעה זו הוא שופט ודן את הרשעים שבעולם. מה האורך של הרגע הזה – פחות מאלפית השניה ביממה.
היה איש אחד בלבד שידע לכוון את הרגע הקטן הזה – בלעם הרשע. דוקא משום כך, בלק מלך מואב, שנלחץ מהתקרבותם של עם ישראל לכיוון שלו בדרכם לארץ ישראל לאחר היציאה ממצרים, קורא לבלעם ומבקש ממנו – בוא לקלל את ישראל. בלעם נענה לבקשה בשמחה, ומחליט לנצל את כוחו הגדול, ולקלל את ישראל באותו רגע בו הבורא כועס. אולם הבורא, באהבתו הגדולה לישראל, מוותר באותו יום על הרגע הקטן הזה, ומכריח את בלעם לברך את ישראל.
חכמינו ז”ל מגדירים את בלעם כ’בעל עין רעה’. הרי בורא עולם במשך מליוני אלפיות שניה ביממה משפיע רק טוב, ואילו בלעם בוחר להתמקד בחלק האחד מתוך אותם מליונים בו הבורא כועס. זה אדם שמחפש להתמקד ברע.
הגמרא מסבירה כיצד אפשר לעלות על אותו רגע בו הבורא הוא כועס, ומספרת על רבי יהושע בן לוי שסבל מכמה אנשים רעים החליט לנסות לעלות על הרגע הזה ולבוא איתם חשבון. אך זמן קצר לפני הרגע הזה הוא נרדם. כשהתעורר הבין את הפסוק בו פתחנו: “ורחמיו על כל מעשיו”, והבין שיש דרכים אחרים לפתור את הבעיות עם אותם אנשים.
חכמינו מתארים את בעלי העין הרעה כתלמידים את בלעם הרשע, ואילו את בעלי העין הטובה כתלמידים של אברהם אבינו, שידע להתמקד בטוב שבבריאה ובטוב שבכל אחד מהנבראים. בידינו הבחירה לבחור תלמידים של מי אנו מעדיפים להיות.
שבת שלום