הייעוד בחיים
פעם פגש הרב נפתלי צבי ברלין זצ”ל מוואלזין את אחד מתלמידיו לשעבר. הרב שמח לקראת תלמידו ושאל אותו מה שלומו ומה הוא עושה. התלמיד ששמח לקראת רבו, החל לפרט לו את עסקיו המוצלחים ונכסיו המרובים. הרב עצר אותו, ושאל שוב – מה אתה עושה בחיים? התלמיד המשיך בסקירה של הצלחותיו, על הבית היפה בו הוא גר, משפחתו המפוארת, שחיה חיי רווחה, וכן הלאה. הרב שוב עצר אותו ואמר: אני שואל אותך מה אתה עושה, ואתה שוב ושוב עונה לי מה הבורא עושה. את כל הדברים הנפלאים שאתה מספר, יש לזכור כי בורא העולם נותן לך במתנה והכל ממנו, אני שואל מה אתה עושה – כלומר מה העובדה הרוחנית-המוסרית שלך, שזה כבר בידיים שלך ולא של הבורא. שכן בכל הנוגע בעולם הרוחני של האדם יש לאדם בחירה חופשית בין טוב ובין רע, וכפי שכתוב בפרשת השבוע: “מה ה’ שואל מעימך כי אם ליראה…”.
*
כל אדם בצורה כזו או אחרת שואל את עצמו מה היעוד שלו בעולם, ובאיזה תחום כדאי לו לעסוק וכן הלאה. בפרשת השבוע התורה מדגישה לנו מה נדרש מאיתנו – “ועתה ישראל מה ה’ שואל מעימך? כי אם ליראה את ה’…ולאהבה אותו…”
המשנה במסכת אבות אומרת: “רבי אומר… הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה – דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין”. כלומר האדם כל הזמן מפוקח ומושגח, והידיעה הזאת תמנע מהאדם לחטוא.
אך ישנו הסבר נוסף נפלא לעניין – אדם שכל הזמן מודע לכך שהבורא מלווה אותו זה אדם המלא באמונה ושמחה. הידיעה שאני לא לבד, אלא בורא עולם רואה אותי בכל זמן, ושמח בכל הצלחה מוסרית ורוחנית שלי, זו ידיעה שנותנת המון ביטחון.
האדם יכול להיות רגוע שכל ענייני החומר למיניהם, במידה וישתדל כפי הצורך, בצורה נכונה ולאו דוקא בצורה מופרזת, יקבל מאת הבורא את מה שמגיע לו ומה שטוב לו. ומבחינה רוחנית הבורא שמח בכל דבר ודבר שהאדם עושה, ומכל החלטה מוסרית נכונה שהאדם התאמץ לברר, ופעל לפי האמת הכי גבוהה שאליה הצליח להגיע.
שבת שלום