לקראת עוד שנת לימודים בזום? מחקר חדש בחן עד כמה הרסני השימוש בסמארטפון לעיניהם של מתבגרים

לאחר שנה בה בילו בני הנוער מסוגרים בחדרם מול מסכי המחשב, הטאבלט והסמאטפון, ועם ייתכנות לסגר נוסף, מחקר חדש שבחן את דפוסי השימוש של מתבגרים במסכים מגלה כמה שעות ביום מבלים הצעירים מול מסכים בימי שגרה, למי ומתי הופך המסך למסוכן לראיה? ומדוע סגנון החיים של הילד נמצא כמשתנה משמעותי שיכול להטות את הכף לטובה?
מחקר שהתפרסם בשבוע האחרון בכתב העת – Ophthalmology אחד מכתבי העת המרכזיים בתחום רפואת העיניים בחן את השפעת השימוש בסמארטפון על קוצר הראיה בקרב מתבגרים, ומוכיח מדעית את הסברה הרווחת – שימוש בסמארטפון אכן מהווה גורם סיכון לקוצר ראיה
מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת – Ophthalmology, אחד מכתבי העת החשובים ביותר בתחום רפואת העיניים, בחן דפוסי שימוש של 525 מתבגרים בגילאי 12-16 בסמארטפון. מנתוני המחקר עולה כי הצעירים שנבחנו מבלים בממוצע 4 שעות ביום בשימוש בסמארטפונים, ומרבים בשימוש ממושך הגולש מעבר ל- 20 דקות ברצף, אשר נמצא כקשור באופן מובהק לעליה בקוצר ראיה. בעוד שמדובר במחקר בין לאומי, הסברה הרווחת שמתבגרים ישראלים מיישרים קו עם הנתונים שנמצאו ואף חורגים מהם.
דו”ח מצב האינטרנט של ישראל לשנת 2019 הצביע כי בישראל ילדים כבר בגיל 10 מקבלים סמארטפון, בני 11 – 15 צוברים למעלה מ- 4 שעות מסך ביום ועד גיל 18 הם מגיעים ל- 7-9 שעות מסך ביום. כל זאת מבלי להתחשב בעליה המשמעותית בשימוש במסכים בתקופת הקורונה בשנה וחצי האחרונות שהקצינה את השימוש במסכים.
“ישראל ידועה כמדינה בה השימוש של ילדים בטלפונים סלולאריים הוא מהגבוהים בעולם”, מרחיבה אורטל סבג מנהלת חטיבת מחקרים בחברת – CooperVision “על פי דו”ח שנתי של המועצה לשלום הילד 50% מהילדים מקבלים מהוריהם סמארטפון כבר בגיל 10 עד 12, ו- 43% מההורים אינם מגבילים את זמן המסך של ילדיהם”, מבהירה סבג.
נתון מעניין נוסף עליו מצביעים נתוני המחקר הוא שבקרב ילדים ובני נוער שנחשפים פחות לאור יום טבעי – נצפתה הסתברות גבוהה עוד יותר לפתח בעיות ראיה. ככל שהשימוש במסכים ממושך יותר וללא הפסקות גדלה הסבירות לפתח קוצר ראיה, לעומת זאת חשיפה גבוהה יותר לאור יום טבעי ובילוי מחוץ לבית מעכב את העלייה בקוצר ראיה משמעותית. “מחקרים בישראל מצביעים על כך ש-58% מהילדים הישראלים נחשפים לאור יום פחות משעתיים ביום, זאת על אף שניסויים מראים כי ילדים צריכים לבלות לפחות שעה וחצי ביום בחוץ, כל שעה נוספת תוריד את הסיכוי לקוצר ראיה ב 2% נוספים”.
מחקר נוסף שפורסם בהולנד מראה שילדים מבלים בממוצע 4 שעות ביום בשימוש בסמארטפונים, המחקר הראה ששימוש ממושך מעבר ל- 20 דקות רציפות קשור בעליה ניכרת בקוצר ראיה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער ובלטה בעיקר בקרב אלו שנחשפים פחות לאור לאור יום טבעי. ההשפעה על התקדמות קוצר ראיה הייתה גדולה אף יותר אצל ילדים שכבר יש להם קוצר ראיה מאשר בקרב ילדים ללא קוצר ראיה.
עם מספרים שהכפילו את עצמם בתוך 40 שנה, קוצר ראיה הגיע בשנים האחרונות לממדים של מגיפה עולמית. הסיבות לכך קשורות לאורח החיים המודרני במהלכו אנחנו מרבים להסתכל על מטרה קרובה (ספרים ומסכים) ומבלים משמעותית פחות שעות מחוץ לבית באור יום טבעי – דבר שגורם גם הוא לעליה בשכיחות קוצר הראיה. הבעיה גדולה במיוחד בקרב ילדים מאחר ובשנים בהם העין מתפתחת קצב גדילת המספר מידי שנה מהיר מאוד ויכול להגיע למספר ואף מספר וחצי בשנה. עיקר הגדילה מתרחשת בין הגילאים 6-12 לכן אלה הגילאים הקריטיים לטיפול ומעקב אחר קוצר ראיה.
הקורונה תרמה אף היא לבעיה: מחקר שנערך בישראל ומשווה את מצב ראיית הילדים לאחר שנת הקורונה בהשוואה לשנה שלפניה מצא עליה של- 30% בקצב עליית המספר בקרב הילדים שנבדקו. על כן, חשוב ללכת עם הילדים ובני הנוער לבדיקת ראיה ולאתר את הבעיה מוקדם ככל הניתן. כיום קיימות מגוון טכנולוגיות, כמו עדשות מגע ייחודיות למתבגרים שלא רק מתקנות את הראיה אלא מאטות ואף עוצרות את קצב ההידרדרות וגדילת המספר.
בנוסף, ממליצים גורמי המקצוע לאמץ את חוק ה"20-20" על פיו יש לעשות הפסקה משימוש במסכים ועבודה מקרוב כל 20 דקות למשך 20 שניות לפחות ולהסתכל לרחוק (מרחק של 6 מטר או יותר), דבר שיכול לעכב את קצב העלייה בקוצר ראיה ולהפחית את ההשפעה השלילית של שימוש מרובה במסכים, בפרט אצל ילדים שכבר יש להם קוצר ראיה.