מערכת ירוקלהתעלם?! איך אפשר?!
אין מישהו מאיתנו שלא הזדמן לו למצוא משהו שמישהו איבד. ללכת ברחוב ולמצוא פלאפון שאבד למישהו, שטר כסף שנפל או מגוון דברים אחרים, זו לא מציאות נדירה בימינו. כשמוצאים משהו ישנם כמה אפשרויות פעולה: לקחת ולהתאמץ להחזיר, לקחת לעצמנו או להתעלם ולהשאיר את המציאה במקום.
ראשית נאמר את הכלל ההלכתי בעניין, כפי שמובא בפרשת השבוע, בדבר החובה והמצוה להשיב אבידה לבעליה – כל דבר שמוצאים ויש בו סימן, שיאפשר לבעלים להגדיר למוצא מה הדבר, הרי המוצא חייב לפרסם שמצא. ובמידה והמאבד יבוא ויתן סימנים שיוכיחו שאכן המציאה שייכת לו, צריך להשיב לו את אבדתו. אך במידה ואין על המציאה סימנים מזהים, כגון שאדם מצא שטר כסף בודד, אזי המאבד ככל הנראה התייאש מהאבדה, שכן הוא יודע שאף אם אדם ישר ימצא את זה, אין לו שום דרך להוכיח למוצא שהוא המאבד, והיאוש שלו יוצר הפקרה של החפץ, והמוצא יכול לקחתו לעצמו. אולם כאמור, אם יש סימן בדבר יש חובה להחזיר למאבד. לעיתים הדבר לא מסובך כל כך, כי כתוב שם וכדומה. למשל אדם שמוצא פלאפון או תעודת זהות, יכול בקלות לאתר את הבעלים, אולם אם מדובר למשל בארנק או מעטפה מלאה בכסף ללא שם, והרי יש סימן – כמות הכסף שנמצא וכד’, יותר מסובך למצוא את הבעלים, הדבר דורש פרסום ושילוט באיזור המציאה, פרסום במדיה ועוד. לכן יכול אדם לחשוב שכבר עדיף להשאיר את הדבר במקום, במקום להסתבך ולחפש את הבעלים, על כך אומרת התורה: “וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה, לא תוכל להתעלם!”. להתעלם לא נמצא בלקסיקון של התורה. התעלמות זו אדישות למצוקתו של השני, ואילו חכמינו ז”ל במשנה מלמדים אותנו: “יהי ממון חברך חביב עליך כשלך” – כלומר כפי שהיית דואג לממון של עצמך, כך עליך לדאוג ולהיות אכפתי לממון חבריך.
אנו רואים זאת בדין נוסף המופיע אף הוא בפרשת השבוע. אדם שרוכב על חמורו בדרך (שכן בזמנו לא היו מכוניות כמובן…) ורואה בדרך שחמור של אדם אחר החליט שהדרך מעיקה עליו ונמאס לו, ולכן התיישב ולא מוכן להמשיך, וכעת בעל החמור תקוע וזקוק לעזרה: “לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עימו”.
אולי בשביל זה הwaze מודיע מראש על רכב תקוע עוד כמה מטרים, על מנת שנעיף מבט האם במקרה מישהו זקוק לעזרה שכן באפשרותי לסייע, גם אם אני לא מכונאי וכד’. וגם אם לא הועלתי לאדם התקוע, הועלתי לעצמי – להתרגל לא להתעלם ולא להיות אדיש למצוקת השני.
שבת שלום
