מערכת ירוקהייתי אתמול בבית הדודה,
אמרתי “שלום” ואמרתי “תודה”,
אמרתי “סליחה” ו “בבקשה”,
שאלתי תמיד: “זה מותר?
את מרשה?”
ואינני יודע, כיצד זה קרה –
לפתע נכנס בי הילד הרע
ואמרתי: “את טיפשה!”
ואימא הסמיקה מאד ואמרה:
“גד, תתבייש! זה איום ונורא!”
ואבא אמר:
“באמת זה לא צחוק!
תלמיד כיתה אל”ף נוהג כתינוק!”
איך אסביר להם שזה לא אני?
זה הילד הרע,
שניכנס לי בפנים –
תמיד הוא ניכנס בי
בלי שום אזהרה,
הילד הרע.
שיחקתי אתמול
בחצר עם יוכבד
נתתי לה אוטו שלי ורכבת,
נתתי לה לזכות בגולה
הכי אדומה והכי גדולה!
ואינני יודע, איך זה קרה –
לפתע ניכנס בי הילד הרע,
דחפתי אותה והיא נפלה.
ואמא שלה כעסה ואמרה:
“פרא-אדם! איום ונורא!”
וסבתא שלה יצאה ואמרה:
“אל תיבכי, את יודעת, שגד ילד רע!”
אז אמרתי לה: “חמורה!”
באמת, זה איום:
הם אינם מבינים –
זה הילד הרע
שניכנס לי בפנים,
תמיד הוא ניכנס
בי בלי כל אזהרה,
הילד הרע!
“לך מפה!” אני מבקש אותו,
כי אני רוצה לגרש אותו.
אבל הוא ניטפל וניטפל!
כבר ניסיתי הכל,
אבל אין לי ברירה.
מה לעשות בו, בילד הרע?
או אולי – כשקצת אגדל –
יעזוב אותי וחסל?
(לאה גלודברג)
כל אדם חי בסוג של סתירה פנימית. הרצון להיות מושלם מצד אחד, אבל מצד שני דחפים פנימיים שלוקחים לכיוונים אחרים. כל אדם היה רוצה להיות טוב יותר, חרוץ יותר, רוחני יותר נדיב יותר וכן הלאה, ולא תמיד מצליח. האמת שכל אחד גם היה מצפה ורוצה שהזולת יהיה טוב יותר וכו’, רק ששם אנו שוכחים שאולי הזולת פשוט לא מצליח.
בימים אלו אנו מצויים בחודש אלול, חודש התשובה, חודש הרחמים והסליחות. שלמה המלך בספר קהלת הגדיר את המלחמה הפנימית שמצויה אצל האדם: “אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים”. האדם נברא ישר בפנימיותו, שואף אל הטוב, אלא שיש את ה’ילד הרע’, את היצר הרע שמונע מהאדם להיות הטוב ביותר שיכל להיות. כשאנו שבים בתשובה, אנו בעצם מנסים לדייק את עצמינו להגיע לאמת הפנימית שלנו, אותה אמת שבורא עולם ברא בנו כאנשים ישרים וטובים. ההבנה הפנימית שהאדם הוא טוב במהותו, מקילה על האדם להיות כזה. לסלק מכשול שמונע מהאדם להיות טוב יותר קל מאשר להפוך את הרע לטוב.
בימים אלו של הכנה לקראת ראש השנה ויום כיפור נאחל לכולנו להצליח להיות טובים ומדוייקים יותר, ושנזכה לשנה טובה כתיבה וחתימה טובה.
שבת שלום
