רגע לפני יום הכיפורים ירוק מביא לקוראיו מדריך מקוצר ליום הכיפורים הלכות ומנהגים שנכתב על ידי הרב שמואל הולשטיין, רב בית הכנסת הגדול בכיכר מגדיאל:
בורא העולם ייחד בעבורנו יום אחד בשנה למחול בו על חטאנו: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם". המחילה היא מתנה נפלאה, מבלעדיה, גם אם האדם היה מתחרט על מעשיו, הוא היה יכול לתקן את דרכיו מכאן ולהבא, אבל את מעשיו הלא טובים שעשה בעבר, לא היה יכול לבטל. לכן הבורא באהבתו אותנו, קבע לנו את יום הכיפורים ואת מצוות התשובה, שעל ידם האדם יכול להתחרט מעומק הלב על העבר ולמחוק את חטאיו. במהלך השנה שטף החיים לא תמיד מאפשר לנו לבחון את מעשינו האם אנו אכן מממשים את הרצונות הפנימים שלנו. ביום הכיפורים שערי שמיים נפתחים, והצד הפנימי והטוב שבנו מתגלה. המילה כיפור בעברית פירושה ניקיון, וכך יום הכיפורים כשמו כן הוא – יום של ניקיון וטהרה. וככל שאנו מחזקים את הרצון הטוב ומסמנים את הדרוש תיקון, כך פעולתו של יום הכיפורים מתגברת ומטהרת.
למה מתענים וצמים ביום הכיפורים?
אף שיום הכיפורים הוא מהזמנים השמחים ביותר בשנה, יום בו נמחלים העוונות, מצווה להתענות בו. זאת מפני שעל ידי הצום מתגלה העומק שבאדם. בכל השנה הנשמה מכוסה במעטה חומרי, בתאוות הגוף השונות, שגורמות לאדם לשכוח את עולמו הפנימי ולחטוא, כלומר להחטיא את מטרות החיים. כשאנו מתענים ביום הכיפורים, אנו מתנתקים מעט מעולם הגוף והחומר, וכל השאיפות הטובות והאמיתיות שבנו משתחררות. אז גם אם לא הכי קל לצום, הידיעה שבזה אנו מתחברים למשהו יותר נעלה ונצחי מאשר הצדדים החומריים שלנו, נותנת כח ועומק ליום הקדוש הזה.
לקראת החג (יום רביעי 15/9 ט' תשרי)
ביום זה יש מצוה להרבות באכילה כדי להתכונן לצום. יש לסיים לאכול ולשתות עד שעת כניסת החג בשעה 18:20
מנהג ה'כפרות': מצוות הצדקה, היא מהמצוות המגינות ביותר על האדם לקראת יום הדין. לוקחים 20 ₪ ומעלה, ואומרים את הנוסח: "זו חליפתי, תמורתי כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ולשלום". ועושים כך לכל אחד מבני המשפחה. את הכסף נותנים לצדקה לעניים או לבית כנסת.
פיוס חברים: מי שפגע בחברו, אין יום הכיפורים מכפר על חטא זה עד שחברו ימחל לו. לפיכך, על כל אחד ואחת לפייס את ידידיו ובני משפחתו אם פגע בהם במהלך השנה. זו גם הזדמנות מעולה 'ליישר קו' מול אנשים מהם נפגענו או חלילה פגענו.
כבוד היום: ראוי לכבד את היום הקדוש בלבוש מכובד ובניקוי הבית.
הדלקת נרות: כמה דקות לפני כניסת החג מדליקים נרות, כפי שמדליקים בערב שבת, ומברכים 'להדליק נר של יום הכיפורים, וכן את ברכת 'שהחיינו'. משעת הדלקת הנרות מתחילה התענית ונאסר עלינו לעשות מלאכה כמו בשבת.
ברכת ההורים לילדיהם: נוהגים בכניסת החג לברך את הילדים שימשיכו ללכת בדרך האבות והאימהות וכל אחד ואחת יכולים להוסיף ולברך את ילדיהם בברכה אישית. לבנים אומרים: "ישימך א-לוהים כאפרים וכמנשה", ולבנות: "ישימך א-לוהים כשרה רבקה רחל ולאה", וממשיכים: "יברכך א-דני וישמרך, יאר א-דני פניו אליך ויחונך, ישא א-דני פניו אליך וישם לך שלום"
יום הכיפורים
ישנם כמה ציווים ומנהגים עיקריים:
צום – אין לאכול ולשתות דבר במהלך היממה. אנשים חולים, זקנים או מצבים מיוחדים צריכים התייעצות פרטנית על פי התייעצות עם הרופא, סוג המחלה, סוגי התרופות הנלקחות ועוד, שלא חלילה יגיעו לכדי סכנה או החמרת מצבם. כמובן שבמצבים של סכנה ברורה ('פיקוח נפש') אין לצום.
תפילה: יום כיפור הוא יום תפילה. בערב כיפור מתחילה התפילה ב'כל נדרי' המשחררת אותנו מכל הנדרים המיותרים, ורומזת גם לכל מיני הרגלים רעים שאנו שמחים להיפטר מהם, ולאחריה תפילת ערבית. למחרת היום ישנן ארבע תפילות: שחרית, מוסף, מנחה ולקראת סיום היום – תפילת נעילה, שבסופה תוקעים בשופר (בשעה 19:10 בערך).
מצוות נוספות: היות וביום הכיפורים אנו שמים דגש על הצד הרוחני של האדם, לכן ביום זה לא מתרחצים אם אין לכלוך מיוחד, לא מתבשמים בבשמים ומורחים קרמים לטיפוח העור, ולא מקיימים יחסי אישות בין בעל לאשתו. בתפילה שנזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה, לשנה מבורכת, בריאה, שנת שפע ושמחה מתוך אחדות.