מערכת ירוקיום הכיפורים – תמרור דרך
מסופר על שני חברים שיצאו לטיול. הם נהנו והתקדמו במהירות במסלול, עד שהגיעו לפרשת דרכים, בה לא ידעו לאן עליהם לפנות. הם הבחינו שהעמוד עליו החיצים המורים לכיוונים השונים נפל ומוטל על הארץ ללא תועלת. הם התיישבו בצומת, מבואסים, בלי לדעת לאיזה כיוון עליהם להמשיך. לאחר שעה ארוכה, הופיע במקום אדם זקן וחייכני שהתפלא לראות אותם יושבים ללא תכלית שעה ארוכה. אחרי ששאלו אותו להיכן ללכת, הוא ענה להם בשאלה – למה אינם מסתכלים בעמוד עם החיצים והולכים על פיו?! הם גיחכו, והסבירו לו בציניות שכשהעמוד זרוק על הרצפה, אי אפשר להיעזר בו. הזקן חייך, ואמר להם שהם שני בחורים צעירים, שיכולים להרים את העמוד בקלות, ואז לפעול על פיו. הם צחקו בקול והסבירו לו שאם היו מרימים את העמוד זה לא היה מועיל, היות והם לא יודעים לאיזה כיוונים עליהם לכוון את החיצים שעליו. הזקן נעץ בהם מבט חודר ואמר: “אם אתם יודעים מהיכן הגעתם, הייתם מכוונים את החץ המתאים למקום שממנו הגעתם, ואז כל השאר היה מסתדר, והייתם יודעים להיכן להמשיך”.
*
השנה מתחילה ביום הכיפורים, ההתחלה שממנה אנו יודעים כיצד ולהיכן לצעוד. אדם שזוכר את יום הכיפורים במהלך השנה יהיה אדם יותר מדוייק, אדם שמחטיא פחות מטרות נכונות. ביום כיפור משהו באוויר מרגיש אחרת: “כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם”, בורא עולם נתן לנו במתנה יום אחד שתפקידו לטהר – לנקות, להתרומם מהמציאות השוחקת, שגורמת לנו לחטוא-להחטיא מטרות בחיים.
חסידים היו אומרים, שאם יום הכיפורים היה חל רק אחת לשבעים שנה, אז הברכה המקובלת בין אנשים הייתה: ‘יהי רצון שתזכה שיום הכיפורים יחול בימיך’. זאת, מפני שלזכות ביום כזה, שכולו טהרה ונקיון, זה לא דבר מובן מאליו. בורא עולם נתן לנו מתנה יום של כיפור, שזו מילה אחרת בעברית לנקיון, ולנו נותר לקוות ולהתפלל שנזכה לנצל יום זה היטב, לצאת ממנו טובים משנכנסו אליו, ושנזכה כל השנה כולה לזכור את היום הגדול הזה ולהיות יותר טובים.
גמר חתימה טובה
