מערכת ירוקמהליכה לריצה
כבר כשהיה רבי יהונתן אייבשיץ זצ”ל ילד קטן, היה ידוע בשכלו החריף ובאהבתו הגדולה ללימוד תורה, אך עם כל זאת התקשה לקום מהמיטה השכם בבוקר. ביום חורף אחד כשאביו ניסה ללא הצלחה להוציאו מהמיטה, אמר לו אביו שמי שקם מוקדם מרוויח, וכדי להוכיח זאת סיפר, שאתמול קם בבוקר מוקדם וכשהלך לבית הכנסת מצא שטר כסף ברחוב. התהפך הילד ואמר לאביו שזאת ההוכחה שלא כדאי לקום מוקדם, שהרי זה שאיבד את השטר קם עוד יותר מוקדם…
אך בהמשך התחיל הילד לקום במהירות ללא עיכובים. לאביו המופתע הסביר, שהיצר הרע הופיע לפניו והסביר לו שלא כדאי לו לקום, שהרי בחוץ קר ויורד גשם זלעפות, ופשוט לא שייך להסתובב בחוץ במזג אוויר כזה, ועוד בשעת בוקר מוקדמת כל כך. אולם, הסביר הנער, כי לאחר חשיבה ענה ליצר הרע שאם כל כך נורא להסתובב בחוץ, אז איך זה שהצליח להגיע אליו ולנסות למנוע ממנו לקום?! ואז קיבל החלטה שאם היצר הרע יכול לקום כל כך מוקדם, גם הוא יכול לקום בזריזות בבוקר.
*
בתחילת הפרשה אנו פוגשים לראשונה את אבי האומה הישראלית, את אברהם אבינו. אברהם מקבל מהבורא עשרה נסיונות, כשהנסיון הראשון פותח את הפרשה שלנו – לעזוב את מקום מגוריו וללכת אל עבר הלא ידוע, לארץ שיובל אליה בהמשך. אברהם אבינו מקבל בתחילת הפרשה את הציווי המיוחד: “לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראיך”. הציווי הראשון הוא ללכת ולהתקדם. זהו ציווי לכל יהודי לכל הדורות, לא לשקוט על שמריו אלא לחפש לאן יש להתקדם עוד ועוד. אולם כשאנו מתבוננים באורחות חייו של אברהם, אנו רואים תכונה מעניינת. לא רק שאברהם מתקדם בכל חייו, אנו רואים שאברהם רץ לכל דבר טוב. דוגמאות לכך ניתן לראות בתחילת הפרשה הבאה, כשאברהם אבינו מקבל את שלושת האורחים, שלא ידע שהם בעצם מלאכים, נאמר: “ואל הבקר רץ אברהם”. כשיצא לעקידת יצחק נאמר: “וישכם אברהם בבוקר”. וכך לכל אורך הדרך.
המשנה במסכת אבות אומרת: “הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים”. הזריזות וההתאמצות לעשיית הטוב הינה תכונה חשובה, תכונה ההפוכה ממידת העצלות. אדם שעושה משהו בזריזות זה מלמד על קשר עמוק לדבר, ולא רק עשיה מחמת אילוץ.
שבת שלום
