מערכת ירוק
מועצת העיר היא בית הנבחרים המקומי, המקום בו מחליפים דעות, שומעים רעיונות, מעלים נושאים לסדר היום הציבורי ובעיקר מפקחים על עבודת העירייה. סביב השולחן יושבים נציגי כל הציבור בהוד השרון – וזה תפקידם העיקרי. המועצה היא כלי הפיקוח היחיד (כמעט) על עבודת ראש העיר וההנהלה. אין שום כלי פיקוח אפקטיבי חוץ מפעולתם של חברי מועצה, בעיקר אלה מהאופוזיציה, המשוחררים מכבלי הסכמים פוליטיים. דווקא הם אלו שיכולים (ומצליחים) להעלות נושאים בעלי חשיבות ציבורית, גם ובעיקר כשראש העירייה לא רוצה לדון בהם. הדבר דומה לכנסת ישראל שמפקחת על עבודת הממשלה ולדירקטוריון שמפקח על עבודתו מנכ"ל חברה – כך חברי המועצה מפקחים על ראש העיר וההנהלה שלו. פעם בחודש אנחנו נפגשים, מול המצלמות, כמו בכיכר העיר של פעם, ומשמיעים את הקול של התושבות והתושבים – ובזירה הזאת, שלפעמים הופכת לקולנית ומתוחה אנחנו מבקשים להעלות נושאים לסדר היום. בערים רבות – ומתוך רצון להגשים את הוראות החוק ישיבות המועצה נפתחות במתן מענה לשאילתות של חברי המועצה, דיון בהצעות לסדר שעולות מהציבור ובהמשך הדיון נושאים פרוצדורליים שהנהלת העירייה מבקשת לאשר.
אלא שבהוד השרון של 2022 החלה פרקטיקה פסולה ומטרידה שבה מונעים מחברי המועצה לפקח על עבודת ראש העיר– וכך לא רק שההצעות של נבחרי הציבור מוצבות בסוף סדר היום של הדיונים (אחרי נושאים חשובים כמו שינוי שם תאגיד המים, או מורשי חתימה בחשבונות הורים בגני ילדים) – גם, כמו שחקני כדורגל שמושכים את הזמן עד לשריקת הסיום, כך גם הקואליציה מושכת את הזמן במשך 4 שעות כדי שאפשר יהיה לנעול את הישיבה בלי דיון בהצעות לסדר של חברי המועצה. מעבר לכך שמדובר בפרקטיקה ילדותית זו פעולה מסוכנת שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה שבה תמיד יש איזונים ובלמים. בואו נדמיין לרגע שראש הממשלה היה מונע דיונים בכנסת– שומו שמיים. כל המדינה הייתה רועדת. אבל אצלנו, בשקט, זה מה שקורה בחודשים האחרונים. וכך – ההצעה שלי ליישום תוכנית עירונית למאבק בתאונות הדרכים או זו של אלון גלבוע לקידום דיור בר השגה כמו גם ההצעה להעברת הצהרונים בגני הילדים לעירייה של אביבה גוטרמן – לא רק שלא מאושרות אלא בכלל לא עולות לדיון בשולחן המועצה. ההצעות מוצבות בסוף דיון שננעל רגע לפני שדנים בהם. והציבור? אפילו לא יודע שיש הצעות כאלה על השולחן.
למה ראש העיר עושה את זה אתם שואלים? כי הוא יכול. כי מנגנוני הפיקוח והייעוץ המשפטי של העירייה הופכים יעילים פחות ופחות ומסכימים, בשתיקתם, לדריסת הקול של המיעוט וכי החברים בקואליציה ממהרים להגיע הביתה ויודעים שפעמים רבות ההצעות שלנו, שבסופו של דבר נועדו להפוך את החיים פה לטובים יותר – עשויים להביך את העירייה. כי כשמכבים לנו את המיקרופון– סותמים את הפה של התושבות והתושבים ששלחו אותנו לייצג אותם. אותם 70% מהציבור שלא הצביעו לאמיר כוכבי בסיבוב הראשון וביקשו מאיתנו להיות הפה שלהם סביב שולחן המועצה. ולחבריי למועצה אני מזכיר- אנחנו נבחרי הציבור– לא להקת מעודדים ומעודדות של ראש העיר, ולא, גם לא פרויקטורים של מחלקות העירייה. יש לנו תפקיד חשוב יותר, מהותי במנגנון הדמוקרטי הזה והוא להשמיע את הקול של הציבור ההוד השרוני- זה שכפי הנראה נשמע מידי יום במסדרונות העירייה.
תגובת עיריית הוד השרון: "ההצעות לסדר שובצו בדיוק באותו הסדר שבו הן משובצות בישיבות המועצה במשך שנים רבות עוד מקדנציות קודמות והישיבה ארכה 4 שעות כמוגדר בפקודת העיריות כמקסימום שעד אליו לא נדרשת הצבעה להארכה. הנושאים שטרם נידונו, יושלמו בישיבת המועצה הבאה, כפי שמתחייב מהוראות התקנון. הישיבות משודרות בשידור חי, ונמצאות לצפיה מאוחרת בפייסבוק העירייה ובאתר העירייה, ניתן לראות את חלוקת הזמן פר נושאים ואת התארכות הדיונים לבקשת האופוזיציה דווקא בשאילתות המוגדרות בחוק כשאלה, תשובה ושאלת המשך, אך בישיבה האחרונה הוקדשו לשלוש – ארבע שאילתות כמעט שעתיים."
