העלאת גיל הפרישה לנשים: יתרונות, אתגרים ומה שביניהם

גיל הפרישה הנוכחי של נשים – 62, צפוי לעלות באופן הדרגתי ל-65 במטרה לאפשר להן לחסוך שנים רבות יותר לפנסיה ולצמצם פערים מגדריים. עם זאת, העלאה זו צפויה להביא עימה גם לא מעט אתגרים, שאלות וחילוקי דעות

אביבה טנא

לאחר שנים של דיונים בנושא, בסוף חודש אוקטובר האחרון אישרה ועדת הכספים של הכנסת את רוב סעיפי החוק המציע להעלות את גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-65, באופן הדרגתי וזאת ביחס לזה של הגברים העומד כיום על 67. על פי המתווה שאושר, נשים שנולדו בשנת 1960 תוכלנה לפרוש מגיל 62 וארבעה חודשים, ואילו אלו מהן אשר נולדו ב-1970, תוכלנה לעשות זאת רק בהגיען לגיל 65.

לרפורמה זו יש כמה סיבות עיקריות כאשר אחת מהן היא הרצון להתאים את שוק העבודה בישראל לתוחלת החיים העולה בעולם המערבי כולו. תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהמובילות בעולם ולפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי לשנת 2019, עומדת על יותר מ-82 שנה ועולה בקצב של כ-2.5 שנים מדי עשור. המשמעות לכך היא שאישה הבוחרת לפרוש בגיל 60, תידרש לכלכל את עצמה במשך שנים רבות יותר מבעבר – מה שמצריך ממנה לחסוך סכומי כסף גבוהים יותר במהלך שנות עבודתה עבור הפנסיה העתידית שלה.

בנוסף, צפויה הרפורמה לסייע להקטין את הסכומים שמוציאה המדינה עבור תשלום קצבאות הביטוח הלאומי לנשים, בסכום המוערך ב-1.5 מיליארד שקל בשנה לאחר השלמתה ב-2030. אמנם חיסכון זה יעזור במעט לעכב את הגירעון הצפוי בקרן הביטוח הלאומי של ישראל, אך גם יכול להביא לכך שלא יהיה ניתן לשלם את הקצבאות.

אז מהם יתרונות הרפורמה ואילו שינויים ואתגרים היא צפויה להביא עימה? הנה כל מה שכדאי לדעת בעניין.

יתרונות הרפורמה

ראשית, העובדה שנשים יעבדו יותר שנים, תאפשר להן להמשיך לצבור כספים בקרן הפנסיה שברשותן. ככל שגיל הפרישה יהיה מאוחר יותר, כך הן תצבורנה סכומים גדולים יותר בקופה, ותקבלנה תשלום פנסיה במשך תקופה קצרה יותר. ההנחה העומדת בבסיס הרפורמה היא שכך תעלה רווחתן הכלכלית לאחר פרישתן לפנסיה.

העלאת גיל הפרישה לנשים כך שיהיה קרוב יותר לזה של הגברים (67), אולי ותסייע גם בקידום השוויון המגדרי בכמה היבטים. האחד הוא, כמובן, הפער הקיים בגובה הקצבאות לפנסיה המשולמות – שנובע גם מפערי שכר קיימים, אך גם מהעובדה שכיום הן חוסכות לפנסיה למשך תקופה קצרה יותר. היבט נוסף הוא כי נשים צפויות להאריך את הקריירה שלהן בכמה שנים, בעוד שעד כה רבות מהן פרשו זמן רב לפני גברים, גם בתפקידים דומים.

זאת ועוד, ישנו גם יתרון פסיכולוגי. בימינו רבים מבני ה-60 – גברים ונשים כאחד, חשים כי הגיעו לנקודת השיא בקריירה שלהם, אך עדיין מעוניינים להמשיך לעבוד ולהתפתח מבחינה אישית, שכן נלווית לכך גם תועלת בריאותית.

מהם האתגרים הטמונים בהעלאת גיל הפרישה לנשים?

שוק העבודה בימינו משתנה בקצב מהיר, והואץ אף יותר בעקבות מגפת הקורונה. השינויים התכופים הנעשים בו כמו גם עלייתם של מקצועות חדשים והיעלמותם ההדרגתית של כאלו מסורתיים יותר, עשויים להביא לכך שעובדים רבים בני 60 ומעלה יהיו פחות רלוונטיים לשוק העבודה המודרני, ויתכן ואף יקשו עליהם למצוא עבודה מתגמלת המתאימה לכישוריהם.

מעבר לכך, נשים העובדות במקצועות שוחקים יותר כמו גננות ומורות או לחלופין כאלו ששכר עבודתן נמוך, יתקשו יותר להמשיך לעבוד עד גיל 65 ורבות מהן יפרשו מוקדם יותר. באופן זה, מספרן של הנשים שכבר אין באפשרותן להשתלב בשוק התעסוקה, אך עדיין לא זכאיות לקבלת קצבאות זקנה – עלול לעלות במידה ניכרת. כדי בכל זאת לנסות ולתת מענה לבעיה, כולל מתווה העלאת גיל הפרישה לנשים מס הכנסה שלילי – או מענק עבודה, מוגדל לאלו העובדות בשכר נמוך, תוספת לקצבת הבטחת הכנסה, מענק הסתגלות לנשים שנפלטו ממעגל העבודה טרם מלאו להן 62 שנים, וכן אפשרות לקבל דמי אבטלה למשך שנה, עבור אלו מביניהן בנות ה- 60 ומעלה.

לסיכום, לרפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים באופן הדרגתי יש לא מעט יתרונות. המרכזי שבהם הוא המשך צבירה והעברה של כספים לקרן הפנסיה ככל שהאישה דוחה את יציאתה לפרישה וקידום שוויון מגדרי בין נשים לגברים ולצידם, גם לא מעט חילוקי דעות ואתגרים שיש למצוא עבורם פיתרון הולם. עד שהמתווה יקבל את תוקפו, מומלץ להתחשב גם באופי שוק העבודה המשתנה בקצב מהיר ובכל מקרה, לא לוותר על החיסכון הפנסיוני כמדי חודש ולשמור על רצף הפקדות וכיסוי ביטוחי.

*אין לראות באמור לעיל תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני אישי ו/או ייעוץ מס המותאם לצרכי הלקוח