מערכת ירוקהשבוע באליפות ישראל בשחייה בוינגייט – מדליית זהב ו – 2 מדליות כסף. ב 2020 ו – 2021 – בטופ 10 העולמי. אחרי 3 מכביות ומדליות זהב וכסף, כבר נרשמה למכביה הרביעית שלה. והיא, נעמי וקס מרמות השבים, רק בת 83. סיפור טוב עם סוף שעוד לא נראה באופק.
היא נולדה בחיפה לאבא יוצא גרמניה ואמא מאוסטריה, משפחה דתית, ציונית בעלת אוריינטציה הישגית של התוקפה ההיא. אמה הייתה שחיינית מצטיינת ב ”הכוח וינה” מועדון ספורט יהודי מפורסם באירופה.
מספרת נעמי:
“כבר בגיל 7 התוודעתי לשחייה בבת גלים, שם צמחה אהבתי לספורט הזה. עם מעברנו לת”א המשכתי בבריכת גורדון המיתולוגית והתקדמתי יפה. בצעירותי עברתי לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית ביולוגיה. בהמשך למדתי באונ’ ת”א לתואר ראשון ושני ולבסוף לדוקטורט לתואר ד”ר לחינוך מדעי. במשך שנים הייתי מורה בבי”ס תיכון, באוניברסיטה, בהכשרת מורים ובפיתוח תוכניות לימודים. תוך כדי הלימודים ושנות הוראה נישאתי לבנצי, שנפטר לפני מספר שנים. עם בעלי הבאתי לעולם 3 ילדים ובהמשך נוספו למשפחתי 7 נכדים ונין”.
ועם כל העיסוקים הללו, נעמי, איפה השחייה בחייך הכל כך אינטנסיביים?
“מאז ילדותי לא הפסקתי לשחות. בזמן לימודיי התמדתי באימונים בבריכת י.מ.ק.א. היחידה בירושלים. עם הזמן והשיפור התחלתי להתחרות בתחרויות האוניברסיטה וראיתי ברכה בהישגיי. התמקדתי בשחיית גב וחתירה וגם שאר הסגנונות. 5 אימונים בשבוע לרבות התעמלות מכשירים לשמירת הכושר. ככה התמדתי להתחרות עד גיל עשרים וכמה, זמן מקובל להפסקה של פעילות תחרותית”.
וזהו, נעמי, תם עידן האתגר התחרותי? אז מה קרה פתאום?
“זה לא כל כך פתאום. זה קרה לי בגיל 68, שרוב הקריירה העיסוקית שלי מאחוריי, אני עדיין שוחה להנאתי, ומרגישה שמשהו חסר לי, איזה אתגר מחודש, מתעורר בי חשק לצאת מהשגרה והמונוטוניות בחיים בכלל ובעיסוק הספורטיבי.
חיפשתי מסגרת ומצאתי בהכוונתה של רוחקה בוגין, קבוצת שחיינים באזור שלנו כפר סבא והוד השרון וגם בקבוצת גבעת חיים הייתי. התוודעתי לאיגוד השחייה של ישראל ושמעתי גם על FINA שזה ארגון השחייה העולמי. שמעתי על תחרויות שנקראות “מאסטרס” ונרשמתי”.
ספרי מה זה מאסטרס ואיפה את במסגרת הזאת?
“מאסטרס” זו תחרות שחייה לכל הפורשים מתחרויות האולימפיות הרשמיות. מיועדת לשחיינים מכל העולם בחלוקת קטגוריות של גיל וסגנונות. החל מגיל 25 עד… כל גיל. כל קטגוריה הוא קבוצת גיל של 5 שנים (25-29, 80-84 למשל). השחיינים מתחרים בארצותיהם בתחרויות מקומיות והתוצאות מדווחות לארגון העולמי. נקבעים בכל קבוצת גיל בכל משחה, 10 הטובים ביותר בעולם.
זה כבוד גדול להימנות על עשרת הטובים בעולם בקטגוריה שלך. ובנוסף להשתתפותי בתחרויות אני גם שופטת בתחרויות שחייה הפאראלימפיות, שזוהי חוויה בפני עצמה”.
ואיפה את, נעמי ברשימה המכובדת הזאת?
“בתחרות הרשמית בישראל התחריתי ב 200 מ’ גב (תוצאה 5.45 דק’), 50 מ’ גב ו 59 מ’ חתירה. בקטגוריית הגיל 80-84, כלומר באמצע קבוצת הגיל שלי. התוצאות דווחו לארגון העולמי ע”י איגוד השחייה הישראלי. והנה נקבע שב – 200 גב ו 50 גב שובצתי בין ה 10 הטובים בעולם – טופ 10.
אז הנה חזר הצבע לפנים, נעמי, איך ההרגשה?
ומסתבר שנעמי, בין כישוריה הרבים גם כתיבת שירה לשעת מצוא. בינתיים למגרה. וכך היטיבה נעמי לתאר את תחושותיה, בשיר היפה שנכתב בעקבות תחרות השחייה ביאלטה:
בערוב היום, בטרם בא הליל
אנו מלקטים את שנותר
משעות החמה,
ובכוח הלב והנשמה
ממשיכים להתרגש, להתלהב,
לצאת למסעות עלומים,
ולא להיכנע
למעללי הזמן הנושך בעקבינו.
ובתוכניותיה של נעמי ככה להמשיך בתחרויות השחייה – “עד גיל 100, ואח”כ נראה” מסכמת נעמי בקריצה אופטימית.
