
איזה סיום אדיר היה אמש ליום שלא היה מי יודע כמה. כשאתה פוצח יום בהידרותרפיה. ואיזוטרופיה. ריפוי בעיסוק ושיקום.. מה יותר מרומם נפש ממפגש עם אנשים שאתה אוהב. מאד אוהב. היוזם: עופר נוסובסקי. המארח: מנכ”ל הקאנטרי שלנו אדיר שמיר. אורח הכבוד שלנו: חורחה סמבל, היישר מארגנטינה למושבה. אחריי שלושים שנה, עדיין מתגעגע. עדיין מדבר עיברית. עדיין עם לוק של מאהב לטיני. חורחה… שחקן ענק. ספורטאי למופת. אישיות כובשת ויוצאת דופן. וכן גם חורחה חרט על לוח ליבו חברות כערך עליון. היה מדהים. מקסים. מעצים. מרגש. כמה אהבה שררה אמש אצל אדיר בקאנטרי. כן זה קורה גם בגילנו, מרצ’י וחורחה סיכמו… ועין לא נותרה חרבה. אך היו ימים. איזה מועדון נפלא היה לנו. קבוצה. בית. משפחה. כדורגל. חברות. אהבה. מותג ירוק. הישגים. סמל. אגודה. וכשאתה מסב עם חלק מהאנשים הנפלאים הללו מבין אתה כהרף עין. למועדון עם עבר כה מפואר גם העתיד מובטח חרף ההווה. יחד איתי בפריים. חורחה סמבל. אדיר שמיר. אברש’ה מרצ’ינסקי. שלמה אוטמזגין. רז רבינוביץ’. דודי סטולפר. עופר נוסובסקי. עופר בסון. אופיר בן חיים. איתן רביבו שלנו שהגיע גם הוא היישר מעיר הנמל הדרומית. אני מודה,חייב גילוי נאות, נוסטלגיה ואני חד המה. אוהב להתרפק על העבר ויש לי הרבה על מה. ברם גם הציניקנים שביננו ששהו עימנו אמש בקאנטרי יודו בפה מלא, אין עתיד ללא עבר. כל מאן דבעי המתכחש לעברו, גם עתידו לוט בערפל. אמש היה פיילוט שצלח. פיילוט מרגששש אששש. מבטיח כאן ועכשיו. נוסו ואני קבענו כבר עם אדיר, הקפטן טרם יודע. ברם אנחנו מתכננים בקאנטרי כבר את המפגש הבא. אך הפעם לא רק נציגים של הוותיקים. יעלו ויבואו כל מי שהירוק היה חלק מליבו. כל הוותיקים שהמושבה. האגודה. המועדון. מעבירים בהם רטט מלבב ומפעים. במפגש נעלה על נס ונכבד את זכרם של שלושה חברים שאינם עמנו עוד. תהא מנוחתם עדן. אריאל בן אריה. מאיר ניזהר. יגאל הילל. ובפאוזה עמוקה. תודה לכל מי שהגיע אמש. לא יודע מה אתכם. אני לא עצמתי עין בלילה. תודה יקיריי. ואתן ואתם חברות וחברים שלי. נא לא לשכוח. רק אהבת חינם תנצח. הרבה אהבת חינם. שלכן ושלכם. יואב.


