
מצלמות הרכב נולדו עוד ב-1930 כציוד משטרתי, הגיעו אלינו למכונית בשנות התשעים למטרות כיף ופנאי, ומאז הפכו לכלי חיוני שמונע סיבוכים עם שוטרים, חברות ביטוח, ועוד. כך תשתמשו בה נכונה
אורן הדר
כל ישראלי יודע: ביטוח רכב מקיף הוא הדרך הכי טובה לקבל פיצוי הולם במקרים של תאונות ונזקים. אך לעיתים יכולה חקירת המקרה להתעכב ולהסתבך. לפי מומחי בטיחות וביטוח כאחד, מצלמת רכב קדמית יכולה לעזור במקרים שכאלה, להאיץ את התהליך ואף ולהסיט חקירות לטובתכם.
מדובר במצלמות שמוצמדות לשמשה הקדמית ומתעדות את הנסיעה, ומי שידע להשתמש בהן נכונה יוכל גם להימנע מטעויות של שוטרים, ולהבטיח שיקבל גם פיצוי וגם דין צדק. מדריך זה יציג לכם את המצלמות הללו ומה שניתן להשיג איתן.
מאין הגיעה מצלמת הרכב?
מצלמת הרכב הקדמית נולדה בוושינגטון ב-1930: הממציא אייץ'-סי פיירצ'יילד פיתח אחת שנועדה לתעד מרדפים בעבור ניידות משטרה. היא התבססה על שלוש עדשות ותמונות סטילס, שיצרו תיעוד שכלל גם שעה ותאריך וכך איפשרה שימוש כראייה משפטית. המערכת הותקנה במספר מדינות, אך הניבה תוצרים מוגבלים ביותר.
ב-1939 תיעד שוטר בקליפורניה מרדף משטרתי במסרטת וידאו פרטית, ועד מהרה אומצה השיטה בידי הרשויות. בשנות השישים הפכו המצלמות הללו לסטנדרט במשטרת התנועה בארה"ב ובריטניה, ועד סוף שנות השמונים כבר הגיעו לכל העולם. בשנות התשעים חל שיפור באיכות הצילום, ונולד טרנד של תוכניות טלוויזיה שמראות מרדפי משטרה מלהיבים מנקודת מבטם של השוטרים; כך נחשף הקהל הרחב למצלמה הקדמית, ונולד ביקוש למוצר. במקור, אומצו למטרות כיף ופנאי – אבל עד מהרה התגלו ככלי חיוני במקרי תאונה.
מה יודעת לעשות מצלמת רכב מודרנית?
מלבד תיעוד הנסיעה בתנאי תאורה משתנים, מתעדת המצלמה גם את התזמון המדויק של כל התרחשות, מה שיוצר ראיה משפטית חשובה במקרי תאונות ופגיעות. כמעט כל תאונת דרכים בישראל היא עניין של מילה נגד מילה, וקשה לקבוע מי אשם ולפיכך מי מחויב בפיצויים. מצלמה שצמודה לשמשה ורואה את מרחב הכביש יכולה לזהות דברים שהנהג לא רואה, ולתעד אותם ברמה של לוחיות רישוי. כך אפשר לדעת בדיוק איזה רכב הגיע מאין, ולהאיץ את חקירת המקרה והפיצויים המבוקשים.
לדגמי מצלמות מתקדמים יש גם יכולת להקליט אודיו – יתרון גדול במקרים בהם עוצר אתכם שוטר. תוכלו לשלוח יד ולסובב את המצלמה אליו ולצלם את השיחה איתו, או פשוט להשאיר את המצלמה כפי שהיא ולהקליט את שנאמר. אלפים משוטרי ישראל נושאים בעצמם מצלמות גוף – אך לא כולם, ולא תמיד. ולכן, מצלמת הרכב הקדמית תוכל לעזור במקרה בו תזכו ליחס בלתי הולם מצד השוטר. בכך, תוכלו להימנע מענישה שאינה מוצדקת, לקצר משפטים ולהוזיל עלויות ביטוח.
בעבר נשענו מצלמות רכב אך ורק על כרטיסי זיכרון, ששמרו את תיעוד הנסיעה עד שנגמר המקום בכרטיס – ואז החלו להקליט מחדש על התיעוד הקודם. כיום יש להן גם קישוריות בלוטות' המאפשרת להעביר את התיעוד לאחסון בענן, וצפייה בסרטונים באפליקציית מובייל מתי שתרצו.
מי צריך מצלמה שכזו?
כל נהג ישראלי בעל מודעות גבוהה לבטיחות, ולמצב בכבישים. בשנים האחרונות חל זינוק בשיעור רכישת מצלמות הרכב: במקרה של תאונה, ביטוח מקיף לרכב מסייע בקבלת פיצויים, תמיכה וסיוע – ונהגים מעדיפים לקבל את שמגיע להם מהר יותר, ולהימנע מהאשמות שווא יקרות. מצלמות רכב מאפשרות זאת, ולכן הפופולריות שלהן מובנת.
איך בוחרים מצלמה מתאימה?
לפי החיישן. מצלמת רכב טובה חייבת להיות בעלת יכולת לצלם ביום ובלילה כאחד (כלומר, מפתח צמצם של F2.0 ומטה), ובעלת קצב צילום של 30 פריימים לשנייה ויותר. כך תבטיחו איכות טובה בתנאי תאורה משתנים. גם הרזולוציה חשובה: צילום באיכות Full HD ומעלה יאפשר לזהות את מספר הרכב שלפניכם.
לפי העדשה. מצלמת הרכב צריכה זווית ראייה רחבה, כש-120 מעלות הוא הנתון המינימלי.
לפי המידות. מצלמת רכב טובה צריכה להיות קטנה, על מנת שתסתיר מינימום שטח בשמשה הקדמית. כמו כן, כדאי לבחור אחת שהתושבת שלה קטנה ועמידה, ומתחברת באמצעות ואקום ולא הדבקה או הברגה.
לפי העמידות. מצלמה שנמצאת על שמשה בישראל חשופה לשמש כל הזמן; חשוב לבחור בדגם שנועד לשימוש בחום, בעמידות של 50 מעלות ויותר.
לפי הפיצ'רים. לדגמים מתקדמים של מצלמות רכב יש יכולת לזהות תנועה ולהתחיל לצלם גם בזמן חנייה, למקרים בהם רכב פגע במכוניתכם או כאשר יש נסיון פגיעה בזדון על ידי אדם אחר. כמו כן, ישנן מצלמות בעלות רכיב GPS שמתעד את מסלול הנסיעה, ומאפשר לחבר בין תיעוד וידאו ובין מיקום מדויק.
סיכום
מצלמת הרכב רואה דברים שאתם לא מצליחים לתפוס, מתעדת אותם באיכות טובה ויכולה לחסוך לכם עוגמת נפש במקרי תאונות ונזקים – וזמן יקר בקבלת פיצויים בהתאם לפוליסת ביטוח הרכב המקיף.