מערכת ירוקשחקני הכדורגל במונדיאל רצים במהירות מטורפת, נוגחים, מתקלים, דוחפים, תופסים, בועטים ללא הרף, מזנקים מעלה, מתגלגלים מטה, משתטחים, מתחבקים, מלא מלא אקש’ן. ויש גם כדורגל אחר, בו השחקנים לא רצים אפילו מטר, לא דוחפים, לא נוגחים, לא מתקלים, לא מתגלגלים, ובכל זאת משחקים כדורגל. למשחק הזה קוראים “כדורגל הליכה”, והוא קיים, תופס תאוצה – קיים ובועט.
את הסיפור הזה, של כדורגל הליכה שמענו השבוע מפיהם של ארבעה שחקנים שהחליטו להפוך את המשחק הזה כחלק מהוויית חייהם, להקים קבוצת כדורגל הליכה בהוד השרון, עם שאיפות ספורטיביות ראויות לפירגון והערכה.
היוזם והמוביל אלי בלס (63) עם חבריו אבי גרובר (73), אודי אייזנשטיין (59), אוריאל שקורי (59), מספרים ל”ירוק”:
“הרעיון הוא עיסוק ספורטיבי משמעותי בגיל השלישי. הטרנד הזה כבר קיים בארצות רבות ואף נערכים טורנירים מאורגנים בעולם. בארץ זה כבר קיים זמן מה ומתארגנות קבוצות לקראת טורנירים מקומיים ובעתיד גם אליפות ארצית. הגיל המינימלי כיום הוא 55 ומעלה, ואנחנו קבוצה בהתארגנות ממשית”.
מה זה בעצם המשחק הזה. החוקים, ההרכבים, הטקטיקה?
“בקבוצה 6 שחקני שדה ושוער. סה”כ 7 שחקנים, על מגרש מוקטן ושער של 3-5 מ’ (תלוי במצאי) וגובה 2 מ’. אסור לרוץ, כלומר תמיד רגל אחת על הקרקע (כמו תחרויות הליכה). כל התנועה נעשית בהליכה, הגם במהירות מקסימלית. ליד השער קשת בקוטר 4-6 מ’ לשם אסור להיכנס בכלל (חוץ מהשוער כמובן). לשוער אסור לצאת מרחבת השער העגולה. במשחק אסורה נגיחת ראש. אסור להגביה כדור אל מעבר גובה אדם. אסורה התנגשות, התקלות, דחיפה, הפלות, תפיסות וכו’. השוער מוציא כדור לא מעבר לגובה הראשים. משחקים 70 דקות בשתי מחציות. הכדור – ללא שינוי” .
איזו היא המסגרת הארצית לספורט הזה?
“ יש בארץ ארגון שנקרא “מדינת הכדורגל” הפועל עצמאית בשיתוף ההתאחדות לכדורגל. 20000 איש נוטלים חלק בתחרויות חובבים, כדורגל רגיל. “כדורגל הליכה” כמקצוע נפרד ושונה, קיים כגוף עצמאי בארגון הגדול הזה. בראש הכדורגל הליכה הארצי עומדים מורן גרא ועודד ברדה”.
ומה קורה עכשיו בהוד השרון עם הרעיון שלכם?
“הקמנו קבוצה שמונה עתה 9 שחקנים, בחסות אליצור הוד השרון. קיבלנו מהעירייה מגרש בספורטק פעם בשבוע לאימון. נשמח להצטרפות שחקנים נוספים בגיל המתאים. המאמן-שחקן הוא אלי בלס והשחקנים בעלי מקצועות שונים ופנסיונרים. סביבנו קיימות קבוצות גם בפ”ת, הרצליה, רעננה, ר”ג, קריית אונו ועוד. כבר נפגשנו למשחקי ידידות עם קבוצות אחדות, והעניין צובר תאוצה. עכשיו אנו מצפים לתמיכה תקציבית וערכית מהעירייה כחלק ממערכת הספורט וכן מהממונים על פעילות הגיל השלישי בעיר”.
אלי בלס, בוגר קורס מאמנים בוינגייט, היה מדריך כושר קרבי בצה”ל, מנכ”ל אליצור הוד השרון, שחקן כדורעף וכדורגל בעברו ועוד תפקידים במערכת הביטחונית, מסביר משהו על הקבוצה שתחת שרביט האימונים שלו:
“המשחק הזה הוא בעל אפקט אירובי אינטנסיבי ביותר. ההליכה לא פחות מאתגרת מריצה והגוף נוטף זיעה בסוף כל אימון ומשחק. 20 דקות חימום ואח”כ אימון שלם סוחט וקשה וכמובן תואם את היכולות של הגילאים שלנו. כמאמן אני עובד על הטכניקה ועל הטקטיקה ובחירת ההרכב לפי התכונות הגופניות והיכולות של כל שחקן. בעיקרון העמידה על המגרש היא 3 בלמים ו 3 חלוצים עם תפקידי קישור לבלמים. שחקנים בעלי יכולות התקפיות, אגרסיביות, לוחמניות מוצבים יותר בעמדות התקפיות ושחקנים שקולים, אולי קצת רגועים יותר יוצבו בהגנה, הכל לפי צרכי הקבוצה. וכן, אנחנו מקבלים רוח גבית מהנשים, הילדים והנכדים ובהמשך וודאי מאוהדים שינהרו למשחקי הבית והחוץ שלנו במסגרת ליגה אזורית וארצית, אינשאללה”. הארבעה המייצגים את כל הקבוצה, נראים ונשמעים חדורי מוטיבציה, נלהבים, ומלאי תקוות. הם גם מצפים, כאמור, לתמיכה עירונית, כממד נוסף בהיבט הספורטיבי כמו גם בהיבט החברתי לרווחת אנשי גיל הזהב של הוד השרון.
