מערכת ירוקיוסי כהן מכפר סבא מפקד יחידת החילוץ לשעת חרום וסגנו רועי בהרוזי מהוד השרון הצילו נעדרים שהיו קבורים מתחת להריסות ארבעה ימים.
הם עזבו הכול בין רגע השאירו כאן את המשפחה, העסק, את מקום העבודה ועלו על המטוס אל אי של חורבות בטורקיה. מראות קשים וקור כלבים חיכה להם וכל זה כדי לנסות להציל חיים. מפקד כוח ההצלה של אירגון איחוד והצלה, יוסי כהן, תושב כפר סבא, רס”ן מיל’ בפיקוד העורף, חובש אופנוע, יועץ משכנתאות בחייו הפרטיים, נשוי לעדי בעלת קליניקה לעיסוי רפואי ואב לאיתן, איל ויעל. וסגנו רועי בהרוזי, מהוד השרון חזרו בשלום ועם חיוך גדול של הצלת חיי אדם.
כתב ירוק נפגש עם מפקד יחידת החילוץ ששיתף אותו: "קיר שלם נתמך על כף של דחפור, מבין ההריסות שמענו קולות. אנחנו חופרים בידיים ובכלים הנדסיים של צוות נוסף, פתאום יד קטנה. המבנה מסוכן והחפירות רגישות מאד. אחרי עבודה של 3 שעות הוצאנו ילדה בת 7, 4 ימים בין ההריסות. אמה ששכבה מעליה הגנה עליה בגופה, נמצאה מתה.
אחרי שמחלצים אחרים התייאשו ועזבו את המקום, בכל זאת שמענו קולות כשחזרנו לשם. עבודת ידיים, דליים, פחים, בחול, אבנים, אבק בניין שלם קרס. רעידות משנה כל הזמן, הסיכון עצום, לא מוותרים. מגיעים אל בין ההריסות, ילד בן 9 מחולץ אחרי ימים. הוא מכוון את הצוות אל אגף אחר בבניין משם מחולצים גם אביו ואחותו. הרופא נכנס לתוך החפירה לייצב את מצבו של הילד לפני הוצאתו.
במקום אחר נכחתי בחילוץ של ילד אחרי 5 ימים מתחת להריסות בתנאי קור נורא. חלון הזדמנות הגיוני הוא 48 שעות, והנה חווינו חילוצים של אחרי 130 שעות ויותר, אלה הם ממש ניסים על גבי ניסים".
איך התחושה, יוסי, אחרי חילוץ כזה? “הכל נעשה בחרדת קודש, בזהירות ונחישות ללא גבול, בצעדים קטנים ודריכות מרבית. ברגע החילוץ אתה חש שזה לא אמיתי, בלתי נתפס, אושר עצום. במקום אחד קיבלתי מטבע מקרוב משפחה ששתי אחייניות שלו חולצו, כאות הוקרה וכמנהג המקום לשמחת לידה. כאן חילוץ כזה כמוהו כלידה – חיים חדשים באו לעולם. שתי הצעירות האלו בנות 22 ו 24 היו לכודות תחת מסגרת של מיטה בכיס אוויר של 80 ס”מ משך 5 ימים”.
יוסי ממשיך לספר: “עם היוודע דבר האסון התארגנו מיד עם משלחת של 30 אנשי רפואה. “איחוד והצלה” בו אני בתפקיד פיקודי, הוא ארגון התנדבותי המונה בארץ 7000 מתנדבים. בכפ”ס פועל הארגון גם כעתודה לשעת חרום. נציגנו בהוד השרון הוא רועי בהרוזי.“
יצאנו אל הלא נודע ואיתנו 10 טון ציוד. תוך 24 שעות נחתנו בשדה תעופה צבאי שהוכשר למשלחות, 70 ק”מ מהעיר גזיאטיפ וקאמראן מאראש, מוקדי הרעש. חושך, קור אימים של מינוס 10. הורדנו שקים ותיקים וחבילות אל משאית שהשגנו איך שהוא. ארגנו אוטובוס ונסענו בדרכים משובשות 5 שעות למקום היערכות. גילינו הרבה נחישות ואלתורים ולא מעט חוצפה ישראלית בהתארגנות הזאת. ישנו באוטובוס מפאת הקור האיום. לפנינו בניינים שקרסו וכאלה שעומדים ליפול והקטסטרופה בעיצומה. מיד התחלנו בעבודה שבמהותה חילוץ וטיפול בנפגעים, בהיותנו משלחת רפואית עם 2 רופאים, 3 פרמדיקים וחובשים רבים. גם חוס”ן לטיפול נפשי. כולנו מגויסים לאיתור לפי אינדיקציות של שורדים אפשריים. משלחת ישראל לרבות פיקוד העורף חילצה 19 לכודים. אנחנו, “איחוד והצלה”, שותפים ל 14 מהם. כולנו במשלחת שלנו מתנדבים ועושים את עבודת ההצלה ברצון ונחישות ולא מעט כנציגים גאים של מדינה ישראל. ואכן זכינו שם להערכה רבה בין התושבים וגם בין משלחות מהעולם לרבות משלחת איראנית וקטארית שפעלו בסביבתנו. אחרי 6 ימים השלמנו את המשימה שהוגדרה לנו כמשלחת רפואה וחילוץ, חזרנו הביתה. הייתה זו חוויה קשה ומטלטלת עם סיפוק עצום ותחושה התעלות שלא מפסיקה ללוות אותי גם עכשיו. ואני רוצה לציין שארגון “איחוד והצלה” ממומן כולו מתרומות”.
ולאור מה שעברת, יוסי, עם חבריך למשלחת, מה תגיד לנו בישראל המועמדת גם היא לאירוע שכזה? ”אנו בישראל נערכים ללא הפסקה. עם זאת איננו ערוכים לקטסטרופה כזאת כפי שצריך. על האזרחים להקפיד על הוראות פיקוד העורף ולהתכונן בכל דרך”.
