אני לא מאמין לכם | עו"ד משה חנוכה בטור דעה אישי
״אינני מאמין לכם, אינני מאמין לדבריכם, אינני מאמין לשיפוטכם, אינני מאמין לכושר המחשבה והתכנון שלכם. משעה שסרה הבושה, משעה שאין נטילת
אחריות, משעה שהרסתם מושגים של שכר ועונש, משעה שגיליתם שאתם פועלים על פי דחפים אישיים, אמוציונליים. בלבד. וכי מדבקות בכיסא ישחרר רק המוות –
אינני מאמין לכם, אינני מאמין בכם. אנשים שמאמינים שבלעדיהם אי אפשר – הם המסוכנים שבשליטים.״ את הדברים האלה, שמבטאים בצורה מדויקת את התחושות שלי, אמרה שולמית אלוני מנהיגת מפלגת מרצ. המילים האלה, שלה, הן אולי הביטוי הכי מדויק לתחושה שלי כלפי הנהלת העירייה הנוכחית – אבל לא רק שלי, אלא גם לתחושה של תושבות ותושבים רבים בהוד השרון.
כי תושבי נווה הדר המרומים שמרגישים כי עומדים לחרב את שכונתם בעקשנות מוזרה להקים בליבה בית ספר אזורי- בלי תשתיות ובלי דרכי גישה ומבלי לבדוק האם האדמות הסמוכות למתחם תע"ש רעילות – לא מאמינים לכושר המחשבה והתכנון של הנהגת העירייה. כמוהם גם תושבי רח' הצנחנים שהתריעו לעירייה, שלחו וכתבו- עד שקירות בתיהם איימו לקרוס עליהם, אבל מי שהיה אמור להיות הכתובת שלהם לא היה קשוב. ותושבי מתחם 1200? אלו ששולחים מכתבים אחרי מכתבים- הם לא מאמינים לא לדבריכם ולא לשיפוטכם והם מבינים שההבטחות שפוזרו על פיתוח השכונה, ההבטחות לבנות מוסדות חינוך ראויים – שלא נראים כמו מחנות פליטים -הם כבר הפסיקו להאמין. בעצם, כל מי שנוסע בדרך רמתיים, בפקק האיום עם העבודות שמתנהלות בעצלתיים, כשביום עובדים ובלילה ישנים, כשאין גורם עירוני שנמצא בשטח לעקוב, לפקח, ולדחוף- כל אלה שנוסעים בכביש הזה- שמנוהל בצורה חובבנית, שמאפיינת את כל הניהול העירוני בשנים האחרונות- כבר לא מאמין. ״משעה שסרה הבושה, משעה שאין נטילת אחריות״ , כמו שאמרה אז שולמית אלוני – אינני מאמין לכם.
כי אצלך , אדוני ראש העירייה, לשיטתך- א
תה בעצם לא אחראי על כלום. ההצלחות אגב- כולן שלך. אבל הבולענים – באשמת הקבלנים, ובתי הספר- זה משרד החינוך, התשתיות- ראשי העיר הקודמים, היעדר הביטחון זה אשמת המשטרה והגרעון? זה בכלל אחריות של הגזבר
ואתה? כלום. אפס אחריות. אפס מנהיגות. אפס ניהול. אפס ביחסי אנוש. ואם פעם עוד היית טוב בשיווק – גם בזה התחלת לפשל. מגע הקסם פג. הבלוף התגלה.
לפני קצת יותר מ3 שנים כשאמרתי שהעסק פשוט גדול עליכם, אנשים לא הבינו- חשבו שנטישת המנהלות והמנהלים זה אולי תהליך טבעי… שהמחדלים זה רק תהליך הלמידה שלך. אבל היום, גם מי שלא הבין אז -יודע. נכשלתם. שומרי הסף שהיו אמורים לעצור אותך מלהביא אותנו אל הקטסטרופה נרדמו, היו חלשים – והיום הוד השרון היא מקום שקצת פחות טוב לחיות בו.
כי הבולענים זה לא מכת גורל ולא תופעת טבע- אחנו לא בים המלח ואין סיבה שנהיה עיר הבולענים של ישראל, והשירות הרע שאתם נותנים לתושבים הוא בר תיקון. וכך גם הפארקים המוזנחים, ויחסי הדתיים והחילונים שאתם מקפידים, בעקשנות, לפעור בידכם. את כל אלו אפשר לתקן ואת כל אלו צריך לתקן.
מנהלות ומנהלים בכירים בעירייה שיש להם ביקורת, או אמירה- הם לא בעיה, הם נכס. ולא, הם לא כאן רק כדי לממש את הגחמות של ראש העירייה. כשתבין את זה, אולי מנהלים יישארו כאן קצת יותר מתקופה של טירונות 02 בבסיס ניצנים.
רק ביום שתשתחררו מהתפישה השגויה והלא דמוקרטית שאתם מצויים בה, רק כשתבינו שאי אפשר לנהל גוף ציבורי מתוך דחפים אמוציונליים בלבד. אז, אולי אז, יחל מסע התיקון שלכם.
להיות דמוקרט, אדוני ראש העירייה, זה לא רק להטיף מוסר לכל העולם ואחותו בטוויטר. להתלות באילנות גבוהים. להיות בנאדם זה לדעת שלא הכל פוליטיקה וגם אם יש סביב שולחן מועצת העיר אנשים שמבקרים אותך, שחושבים שאתה שוגה- אין המשמעות שמותר לך לנסות ולהלך עליהם איימים.
שלא תטעו. גם למול ההסתה שלכם כלפינו, אנחנו לא נשתוק.
כי אנחנו לא אופוזיציה לעיר
גם לא אופוזיציה לעירייה
אנחנו אופוזיציה ואלטרנטיבה לאמיר כוכבי ולהקתו
והעיר הזאת- האהובה, והיפה, והמיוחדת
תחזור להיות עיר של האנשים שלה,
מהר הרבה יותר מכפי שאתם מדמיינים.