הניצחון הגדול שלי – דינה בן שמעון, ניצולת שואה ממחנה ג’אדו בלוב, העלתה בזכות ארגון “עמך” את סיפורה המרגש בספר “סיפור חיי”

דינה בן שמעון, ניצולת שואה ממחנה ג’אדו בלוב, העלתה בזכות ארגון “עמך” את סיפורה המרגש בספר “סיפור חיי”. בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה היא שיתפה בו את כל בני משפחתה

“כשהגענו למחנה הייתה לי שמלה אחת שאמא הביאה בחבילה שלנו. היא שמה עלי את השמלה והיה לי נעים איתה, הרגשתי ‘משהו’ על הגוף שלי. היה לי שיער יפה לפני שעשו לי קרחת. היה שם קאפו שביקש לא לקרח אותי, ‘כזאת ילדה יפה’, הוא אמר. כשגילחו את השיער זה היה נורא, כל הילדים בכו”. זהו קטע קטן מזיכרונותיה של דינה בן שמעון, 88, ניצולת שואה תושבת כפר סבא, שהיתה בת 9 כשמשפחתה נלקחה למחנה הריכוז ג’אדו בלוב.
“אנחנו היינו במקום הכי קשה במחנה, ליד המפקדה, כל יום היו אומרים לנו – היום אתם הולכים למות, אנחנו נירה בכם וכולכם תמותו”, היא מתארת בספר “סיפור חיי”, שיצא לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שצוין השבוע. “לא היה מים ולא סבון, אנשים חלו בטיפוס, כל המחנה היה טיפוס וכינים, היינו ימים שלמים בתוך הצריף, אני רק זוכרת שאני בין השמיכות שמה ראש על אמא שלי, שלא ישמעו אותי, שלא אבכה, מי שבכה קיבל מכות”
הסיפור על שואת יהודי לב סופר רק בשנים האחרונות. השואה שם ארעה לאחר שנחתמה ברית בין האיטלקים לגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה. אז החלו להחיל את חוקי הגזע גם בלוב שהייתה תחת כיבוש איטלקי. יהודים נשלחו למחנה שהיה ממוקם בלב המדבר. החיים במחנה היו קשים מאוד ורבים חלו ומתו עד לשחרור המחנה על ידי הצבא הבריטי.
בערב יום השואה זכתה דינה לספר את סיפורה בביתה, כשהיא מוקפת ב”שבט” המשפחתי שלה, “ההישג הגדול בחיים שלי”, כפי שהיא מגדירה. ארבעה ילדים, כלות וחתנים ו- 12 נכדים שאוהבים אותה עד בלי די. את סיפור חייה גוללה בפני רונה טרסי, מטפלת מטעם ארגון “עמך” המעניק שירותים פסיכולוגיים ותמיכה נפשית לניצולי שואה. “דינה התחילה לספר לי את סיפור חייה המורכב ולא חשבנו עדיין שזה יהיה ספר”, מספרת רונה, “לאט לאט, ממש כמו פאזל, הרכבנו את הספר. זה היה תהליך שלקח כמעט שנתיים”.
הספר הפתיע את בני המשפחה שלא הכירו את הסיפורים הקשים הללו שדינה לא רצתה לחשוף בפניהם. “אני מאושרת היום יותר ממה שהייתי בכל חיי”, היא אומרת. “יש לי משפחה נהדרת וזכיתי. זה הניצחון הגדול על הנאצים”.