ניצול השואה שאיבד את משפחתו והפך ל"רקדן" של הוד השרון

דוד שטיינברג היה בן 12 בלבד כשאביו וסביו נלקחו לרכבות המוות ברומניה. הוא שרד את מחנות העבודה ותלאות העלייה לארץ, הקים משפחה לתפארת ומנצל כל רגע ליהנות מהחיים בעיר.
כשהוא בן 12 בלבד, נלקח אביו של דוד שטיינברג מהעיר יאשי שברומניה עם 12 אלף גברים יהודים, לרכבות המוות. "אלו רכבות שנסעו הלוך חזור בתנאים של צפיפות ולחץ, בלי אוויר ואוכל, בלי כלום. וכשכל הנוסעים מתו הנאצים פשוט זרקו אותם מהרכבת", מספר דוד, "מתוך 12 אלף היו ניצולים בודדים".
דודתו של דוד איתרה את גופתו של אחיה מחוץ לאחת הרכבות. "היא שלחה מכתב לאמא שלי שבו סיפרה שהיא זיהתה את הגופה וקברה אותה", אומר דוד. הטרגדיה המשפחתית גדלה כשבהמשך גילו כי בין הנרצחים הרבים היו קרובי משפחה רבים של דוד מצד סבו וסבתו.
בביתו ביאשי נותרה אמו, שרה, שהייתה בהיריון עם ארבעה ילדים קטנים. ואולם, מיד לאחר שאיבד את אביו נלקח דוד, הבכור באחים, למחנה העבודה טרנסניסטרייה, שניצב על הגבול בין רומניה להונגריה. במשך שנתיים עבד שם דוד בפרך בתנאים קשים, לדברי דוד, "רק בערב קיבלנו צלחת מרק ופרוסת לחם". בכל אותה תקופה לא ידעה משפחתו מאומה על מצבו, לאן נלקח והאם שרד.
לאחר שחרור המחנה בידי הרוסים חזר דוד לביתו, אולם התקשה להסתגל לחיים הרגילים לצד אחיו ואמו והחליט לעלות לישראל, בן 14 בלבד. רק כעבור שלוש שנים הצליח במשימתו, כשבדרך הוא עובר תלאות רבות. "ניסיתי להגיע להונגריה ומשם לאיטליה ולעבור דרך האלפים, אבל לא הצלחתי. ובסוף הגעתי למחנה יתומים בגרמניה, שם נשארתי במשך תקופה", אומר דוד. מגרמניה הוא נסע לצרפת ומשם לישראל באונייה, בזהות בדויה.
הוא הגיע לארץ ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת העצמאות. כשהוא בן 17 בלבד . דוד התנדב לצבא ונלחם במלחמת השחרור. בגיל 28 התחתן עם שושנה ויחד הם עברו לגור ביפו. בערב יום השואה בטקס יום השואה בהוד השרון הציגו מונודרמה על סיפורו של דוד.

כיום דוד, בן 92, הגיע אל המנוחה ואל הנחלה. הוא אב לשני ילדים, וסבא לשישה נכדים וחמישה נינים, ומתגורר בהוד השרון עם בתו שרה. את היומיום שלו הוא מנצל גם להגעה קבועה לפעילויות חברתיות במסגרת סל השירותים של הקהילה התומכת שמפעילה חברת "נטלי" בעיר. מדי שבוע בימי ראשון הוא מצטרף לעשרות חברי הקהילה התומכת שמגיעים להתעמלות והאזנה להרצאות במועדון בני ברית בעיר.
לבנה גפן, הרכזת החברתית של הקהילה התומכת המופעל על ידי נטלי בשיתוף עם השירות לאזרח הוותיק באגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית הוד השרון מספרת :"דוד מגיע כל שבוע, לא מוותר על אף פעילות. אנחנו קוראים לו "הרקדן" כי הוא אוהב לרקוד, ולשמוח במיוחד כשהוא מוקף באנשים מסביבו", היא מוסיפה בחיוך. "דוד מגיע תמיד עם חיוך ושמחת חיים וסיפור חייו מרגש עד דמעות".
יחד עם אב הקהילה רוני סילברמן, שמסייע לחברי הקהילה בתיקוני בית קלים, מארגנת לבנה פעילות אחת לשבוע שכוללת התעמלות שמותאמת לגיל השלישי, הרצאות, שירה בציבור, טיולים הצגות ועוד.