חסר אונים, זרוק ברחוב, מדוכדך ומדוכא, עד היד המושטת לעזרה, להוציאו מחושך לאור.
זהו סיפורו של משה טייב (30), יליד צרפת. בגיל 7 עלה עם אימו להוד השרון, חזר לפריז לאביו, שוב בארץ ושוב לצרפת, עד שלפני כשבועיים הגיע שוב לישראל. מהישיבה בת”א נזרק אחרי שבוע בשל “אי התאמה”, הגיע להוד השרון לישיבת מעייני, לרב חן, אל הברסלבים. התארח אצלם יומיים ומכאן למגורים במקלט בבניין של חבר.
מספר יוסי עידן, פעיל חברתי בעיר מתמודד לראשות העיר:
״מצאתי את משה בוכה ומדוכא ליד בית הכנסת במגדיאל, מעורר את רחמיי. לבקשתי סיפר לי את קורותיו, אבא בצרפת, נתק מאמא, חסר כל. מיד לקחתי אותו למשרד הפנים בכפ”ס, ולאחר שכנועים ונכונות המנהלת הוציאה לו תעודת זהות. משם לקחתי אותו ללשכת משרד הקליטה בכפ”ס לטיפול בו כעולה חדש. בירוקרטיה כאן קשה, כידוע, אבל בעזרתה ויחסה האוהד של מנהלת הלשכה אינה רזניק, הוצאה לו תעודת עולה, עם סכום קליטה ראשוני של 19,000 ₪. פניתי לאתי מנהלת אגף הרווחה בעירייה והובטח סיוע ראשוני של 17,000 ₪ לשכירות דירה וגם מנות מזון וריהוט.
כל אותו זמן היה משה אורח בביתי במתחם 1200. אצלנו הוא זכה למיטה חמה, ארוחות טעימות, יחס אבהי ודאגה לכל צרכיו. כך מתקיים המצב עד עכשיו אצלי כאבא דואג לכל דבר. בשלב זה אני בהליך חיפוש דיור מתאים, וכמובן חיפוש עבודה, משאת נפשו של העולה הבודד משה טייב”. קצת קשה לתאר את משה חסר תעודת זהות, חסר תעודת עולה, מתגולל ברחובות הוד השרון, ללא עזרה מסיבית כל כך, כפי שהוא זכה מחברנו יוסי עידןֿ, פעיל חברתי בעיר ומתמודד לראשות העיר.
ככה לא וככה כן קולטים עולה חדש // דוד בן אשר
השארת תגובה