שני הסופרים, מושאי כתבה זו, הרבה מן המשותף להם – שניהם נולדו וגדלו בהוד השרון – שרה נולדה במעברה לאמה סלטנאת שעלתה מפרס וגדלה בנוה נאמן, ואליעזר נולד ברמתיים, בנו של משה שקדי המחנך המיתולוגי מגבעת הוד. שניהם המשיכו בתיכון בכפ”ס ובית ברל, ובהקשר שלנו שניהם הוציאו ספרים בהוצאת ידיעות ספרים, שהפכו לאחרונה לרבי מכר בארץ. שני הספרים שלהם הוכרו זה עתה ע”י משרד החינוך כראויים ביותר לקריאה ע”י תלמידי התיכונים בארץ, כחלק מרשימה מצומצמת מאד של כמה סופרים, מתוך כ–8,000 ספרים שיצאו השנה בישראל.
שני הספרים הם: “למה מי זה מייקל?!” מאת אליעזר שקדי, ו”עד שאיינשטיין בא” מאת שרה אהרוני.
אלו שני ספרים שונים בתכלית זה מזה בפורמט שלהם, בסגנון, בתכנים, אולם עונים ככל הנראה על הקריטריון של הקניית מסר ייחודי וחשוב לנוער בישראל.
הספר “למה מי זה מייקל?!” הוא כעין סיפור חיים של טייס הקרב לשעבר האלוף מפקד חיל האוויר, ומנכ”ל אל-על, אליעזר שקדי. זהו לקט של 149 סיפורים קצרים מניסיונו האישי של שקדי, חוויותיו בחיים, יחסי אנוש, מנהיגות, אהבת הארץ, גבורה, קונפליקטים, בעיות, מאבקים, כישלונות, הצלחות, פתרונות, מסרים מסווים וגלויים, עושר אדיר של נושאים בתחומי חיים שונים. סגנון כתיבה עממי – מעניין, מרתק, מרגש.
הספר “עד שאיינשטיין בא” הוא סיפור חייו של גאון הפיזיקה איינשטיין, על מסלולו האקדמי, חייו הפרטיים המוזרים, מאבקים על רעיונותיו המדעיים, יצירת תורת היחסות. ספר מרתק רצוף תובנות ומסרים בהשאלה לחיינו המסובכים. זהו הספר החמישי של שרה אהרוני.
ובכן, אליעזר ושרה, מה יש, לדעתכם, בספרים שלכם, שהביאו את משרד החינוך להמליץ דווקא עליהם לתלמידי התיכונים בישראל?
האלוף אליעזר שקדי: כל הסיפורים הם מהוויית חיי אבל הם בעצם הסיפורים שלך – הקורא. בקריאת הספר חושב הקורא על עצמו, מוצא את עצמו בסיפור, מגלה משהו מהוויית חייו שלו. אני מביא עובדות, בלי תמונות, מסמכים, מכתבים, פתקים, כלום, נותן לקורא שלי את הסיפור שלי שזה הסיפור שלו עצמו. ככה הוא מקבל את המסרים שבסיפור. זה הסוד הגדול של הספר הזה – זה לא אני זה אתה. כל אחד ימצא את עצמו באחד או בכמה מ – 149 הסיפורים הקצרים כאן. זה עלי ולא עלי, זה למעשה גורם לקורא לחשוב על עצמו ולמצוא את סיפור חייו בשורות הספר. אני מקבל אלפי תגובות בכל כלי התקשורת בהן מספרים לי איך השפיע עליהם הספר. זה כמובן גורם לי סיפוק עצום. כל סיפור נקרא ב 1-4 דקות, מתאים לצעירי זמננו, לכן רוב הקוראים הם חיילים. מלבדם – חניכי מכינות, פנימיות, תנועות נוער, בתי”ס, סמינרים, אולפנים, מפקדים ביחידות צה”ל, דתיים, חרדים, חילוניים, רבנים, מורים, כולם. קוראים סיפור ועושים עליו דיון של שעות, זה המודל. אני לא מגדיר עצמי “סופר”, אני כותב בגובה העיניים, פשוט, קריא, ולפי התגובות גם מעניין, מושך ומרתק. וכמובן שהמסרים בספר הם אהבת הארץ, ערכי מוסר, כוח רצון ואינטגריטי. הפסוק “למה מי זה מייקל” הפך כבר למותג ואפילו מושר ע”י בני נוער. כן, בספר הזה המצאתי את עצמי מחדש.
שרה אהרוני:
במשרד החינוך החליטו לשלב ז’אנר של רומן היסטורי, שזה סיפורו של איינשטיין. עם ישראל היחיד בהיסטוריה ששב למולדת שלו אחרי גלות ארוכה והצמיח גאונים, שאחד מהם הוא איינשטיין. הוא דמות מורכבת משלבת גאונות עם מורכבות חיים בעלת חסרונות, יתרונות, חולשות, מאבקים, כמו כולנו. לכן הרעיון הוא שכולנו בני אנוש גם הגאונים שבינינו. איך מתמודד הבחור הזה עם הרגשות שלו, הבעיות המשפחתיות, הקולגות המכשילים, היהדות, הדת, המון קונפליקטים, גם לעיתים ללא פתרון. וגם תובנות חיים תוך סיקור אישיותו של איינשטיין, המציתה את הדמיון. אני מציינת שלושה מרכיבים של מה צריך בשביל להיות גאון ולהמציא תורה מיוחדת כמו איינשטיין: דמיון – מביא אותך ממקום אחד למרחב האין סופי. סקרנות – לדעת למה ואיך גם כשלא קיבלת תשובות מהמורה שלך בכיתה. ספקנות – לעולם יש עוד ועוד לגלות דברים חדשים. אלו מסרים חשובים לצעירי ארצנו, ולתלמידי התיכון בפרט.
יכולתי לשבת עוד שעות עם השניים האלה, לגמוע חוכמה ודעת ורעיונות די משוגעים שיש באמתחתם המפעפעת, וכל אלה אולי לכתבה נפרדת, וודאי לא פחות מעניינת. תודה ובהצלחה שרה ואליעזר.